אם נבצע הפשטה של שוק הפלטפורמות הקריפטוגרפיות, אפשר לחלק באופן גס את השוק לפלטפורמות תואמות ביטקוין ופלטפורמות תואמות את’ריום. או במילים ברורות יותר פלטפורמות שהייעוד העיקרי שלהן הוא לשמש אמצעי תשלום יציב ומאובטח (מודל הביטקוין) ופלטפורמות שנועדו להיות זירות של פיתוח וסחר באמצעות מנגנון של חוזים חכמים (מודל האת’ריום). במודל המופשט שלנו קוואנטום ימוקם ממש באמצע הדרך בין הביטקוין לאת’ריום.
אחרי גיוס הון מאוד מוצלח במהלך מרץ ואפריל 2017 עלתה קוואנטום כפלטפורמה פעילה ברשת בחודש ספטמבר 2017. מאחורי קוואנטום עמדה קבוצה רצינית של מייסדים בינלאומיים, שכללה בין היתר את היזם פטריק דאי (ממייסדי אלי-בבה) וקליברים עולמיים בתכנות ובלוקצ’יין כמו ג’ורדן ארלס וניל מאהיי.
כמו שכבר רמזנו הרעיון הבסיסי של הקוואנטום היה לייצר סוג של הכלאה בין הביטקוין לאת’ריום – שמשלבת את היציבות והביטחון שיש בביטקוין עם פלטפורמת ‘החוזים החכמים’ של האת’ריום. השלד הבסיסי של הקוואנטום התבסס על הבלוקצ’יין של הביטקוין ומעליו ‘הולבשה’ המכונה הווירטואלית של האת’ריום שמאפשרת להפיק חוזים חכמים. על פניו זה נשמע פשוט, אבל בפועל נדרש מאמץ טכנולוגי והמצאתי לא מבוטל. הקושי נעוץ בעובדה שביטקוין ואת’ריום עובדים באמצעות ‘ספרי חשבונות’ שונים לגמרי. בעוד האת’ריום מבוסס על מאזן חשבונאי קונבנציונלי (ומאוד נוח לשימוש), הביטקוין משתמש בשיטה יותר מורכבת שנקראת UTXO. שיטה זו לא פועלת על סמך מאזן חשבוני רגיל אלא מחשבת את הכספים שלא נוצלו. הפיתוח שאיפשר לסנכרן ולגשר בין שתי השיטות האלה הוא זה שמקנה לקוואנטום את הערך המוסף החדשני בפועל.
בלי לצלול ליותר מדי פרטים טכניים, קוואנטום גישרה על הפער באמצעות שכבת ביניים שמפשטת את החשבונות ומתרגמת את ה-UTXO לשפה שניתן להריץ על המכונה הווירטואלית של האת’ריום.
אין ספק שבשונה מיוזמות הקוד הפתוח הראשונות, שנולדו באופן כמעט אנרכיסטי מתוך הקהילה, כדי לאפשר מסחר מבוזר בין יחידים, קוואנטום מייצגת ראייה יותר עסקית. זה בא לידי ביטוי באספירציות האישיות של המייסדים (פטריק דאי הוא מגה כריש ולא ‘מחבק עצים’ שמונע מאידאולוגיה אוטופית), ובעובדה שמתוך 100 מיליון של מטבעות שהופצו במהלך ההנפקה 20% הופרשו לטובת צוות הפיתוח – כמות שנחשבת לחריגה ושגרמה להרבה הרמות גבה.
האוריינטציה העסקית מתחברת גם לקהל היעד של הרשת – חברות וארגונים כלכליים. השילוב הזה שמספק מחד פלטפורמה יציבה ומאובטחת להעברת כספים (מרכיב הביטקוין); ומאידך אפשרות לניהול מערכת של חוזים חכמים שיאפשרו עסקאות אוטומטיות על פי צרכי העסק (מרכיב האת’ריום); הוא שמספק את הערך המוסף הייחודי הזה.
חשוב לציין שלמרות שהקוואנטום מבוסס על הבלוקצ’יין של הביטקוין, חלק ניכר ממחלות הילדות של הביטקוין (שהפכו משמעותיות יותר דווקא כשהרשת גדלה) קיבלו מענה טוב. כך, למשל, הבלוקים בקוואנטום גדולים ונוצרים בכל 2 דקות (ולא בכל 10 דקות כמו בביטקוין), מה שמאפשר לרשת להיות מהירה, לבצע עסקאות רבות במקביל ומעניק לה אופק משמעותי לצמיחה והתרחבות.
מנגנון האימות בקוואנטום פועל בשיטת ה-proof of stake, אבל מה שבאמת מיוחד בו זו העובדה שמערכת האימות היא גם זו שמייצרת את החוזים החכמים. מדובר במנגנון חסכוני ויעיל במיוחד שגם תורם ל’חיבור’ בין DNA הביטקוין ל-DNA האת’ריום. כמו ברוב הרשתות גם קוואנטום פועלת באמצעות כוח מחשוב שמספקים ‘הכורים’. נכון להיום כל כרייה של בלוק מתוגמלת בארבעה מטבעות קוואנטום, אבל גמול זה צפוי לרדת בהמשך ולבסוף להתייצב על גמול של קוואנטום אחד לבלוק.
בגלל הזיקה שלה לטכנולוגיה של הביטקוין והאת’ריום כאחד מצליחה קוואנטום להטמיע חידושים ואפליקציות שמותאמים לשתי הפלטפורמות. כך למשל ניתן לחבר אליה dapps כמו באת’ריום, ומנגד לאמץ פיתוחים טכנולוגיים שפותחו לביטקוין כמו, למשל, פרוטוקול SegWit שמאפשר ביצוע של יותר עסקאות על כל בלוק.
חידוש נוסף שקוואנטום מציעה זו מערכת בשם ‘אורקלס’ שהיא למעשה ממשק (חיצוני שאינו חלק מליבת הקוואנטום) שמאפשר לקבל אינפורמציה ממערכות מידע חיצוניות. למה זה חשוב? מכיוון שהרשת מכוונת גם לגורמים עסקיים, ומוסדות מערכות המידע והחישוב שלהם יצטרכו להתממשק לרשת, ואורקלס היא המענה לזה.
כדאי לציין שלא כולם מתלהבים מאורקלס ויש מי שרואה בה איום שעלול להיות סוג של פרצת אבטחה פוטנציאלית. מנגד, דוברי החברה מדגישים שמדובר במערכת בטוחה, וחוץ מזה את המעגל הזה אי אפשר לרבע. חלומות על כלכלה שמתנהלת רק באמצעות מסחר מבוזר, כנראה לא באמת ישימים כפתרון מלא בקנה מידה גלובלי. מאז שהעולם בחר להחליף את ‘סחר החליפין’ והמציא את ‘הכסף’ הכלכלה מתרחקת מהמודל הזה בגלל שהוא לא יעיל. העובדה שבמקום שני גמלים משתמשים היום בביטקוין לא תשנה את המציאות הזו.
קוואנטום אינה הפלטפורמה היחידה או הראשונה שבחרה בגישה יותר ‘בוגרת’ שמחפשת כיצד לייצר שיתופי פעולה עם עסקים ומוסדות פיננסיים מסורתיים, שעדיין נחשבים כסוג של “אויב” בקרב ההארד קור של קהילת הקוד הפתוח.
ריפל, קראדנו ופלטפורמות אחרות שמכוונות לשם בגלוי כבר פרצו נתיבים לאזורים האלה. קוואנטום היא גם חלק מהגל הזה, אבל היא תוקפת את העניין מגישה אחרת שעוד לא ראינו בשוק.
אחת המגבלות הגדולות של מרבית הפלטפורמות שמציעות יישומים מבוזרים היא שהן לא מסוגלות לפעול על מחשבים ‘קלים’ כמו טאבלטים וסמארטפונים – כוח המחשוב הנמוך שלהם והחיבור האלחוטי שאינו יציב מספיק מנע את האפשרות הזו עד היום. בעידן הנוכחי בו הסמארטפון הוא סוג של איבר נוסף בגוף האדם, המגבלה הזו יותר משמעותית ממה שנדמה לנו. לא מדובר רק בשאלה של נוחות, אנשים שגדלו במילניום הנוכחי כל כך רגילים לממשקים הניידים, שיש משהו כמעט מעליב בצורך להתחבר למסוף של מחשב בשביל לבצע עסקה ועוד מספרים לנו שהבלוקצ’יין זו הטכנולוגיה של המחר. אם זו הטכנולוגיה של המחר למה כדי להשתמש בה צריך להתחבר לטכנולוגיה של האתמול?
קוואנטום הצליחה לפתור ולהתמודד גם עם הבעיה הזו והיא מאפשרת שימוש בחוזים חכמים גם מהסמארטפון. איך היא הצליחה להתמודד עם בעיה שרבים לפניה ניסו להתמודד עמה ונכשלו? קוואנטום ויתרה מראש על הצגת ‘צומת’ שלם במכשירים מוגבלים. הטכנולוגיה שפותחה מאפשרת לשמור על המכשיר (הסמארטפון) רק את הבלוקים הרלוונטיים לעסקה. האפליקציה שלה לסמארטפונים ומחשבים ‘קלים’ מבצעת מה שנקרא SPV או ‘אימות תשלום פשוט’ שמתמקד רק באימות הטרנסאקציה.
אז מה הכיוון של קוואנטום? עושה רושם שיש מקום לאופטימיות, אמנם הרשת נמצאת כרגע רק בחיתוליה ורוב המשתמשים בה הם משתמשים פרטיים, אבל כמה שיתופי פעולה עסקיים כבר יצאו לפועל – הבולט שבהם נכון להיום הוא עם רשת בתי הקפה הבינלאומית סטארבקס.
אנחנו לא מתכוונים להתנבא. הקוואנטום עצמה חווה עליות וירידות וכרגע המגמה שלה אינה יציבה, מנגד כבר יש לה נפח שוק של 131 מיליון דולר ועל פניו היא מייצרת ערך אמיתי לחברות וארגונים. ופרט הזה הוא כנראה גם אינדיקציה חיובית עבור המשקיעים הקטנים.
חשוב לדעת: כל ההסברים על המטבעות השונים מבוססים על פרסומים של יוצריהם. אין לראות במידע כהמלצה, או כייעוץ.השימוש באתר על אחריות המשתמש/ת בלבד.
