יש מצב שעד היום לא שמעתם על המטבע הקריפטוגרפי הנפוץ בעולם – האיוטה (IOTA). ב”הכי נפוץ” אנחנו מתכוונים לסירקולציה של 2,779,530,283,277,76 מטבעות איוטה, ובאמת שאין לנו מושג איך מבטאים את הסכום הזה במילים.
איוטה הוא פרוטוקול ומטבע שנועד לביצוע מיקרו תשלומים. לפני שנסביר מה הם מיקרו תשלומים, למה צריך אותם ולמה איוטה הוא האמצעי הטוב ביותר לביצוע שלהם (רמז, זה קשור לסכום האסטרונומי של מטבעות בסירקולציה), כדאי שנתעכב קצת על הטכנולוגיה הייחודית של איוטה ולמה היא כל כך חשובה באבולוציה של כלכלת הבלוקצ’יין.
הדבר הכי מהפכני באיוטה הוא שלמרות שהפלטפורמה מושתתת על הפילוסופיה המבוזרת של הבלוקצ’יין, הטכנולוגיה שונה לחלוטין. באיוטה אין בלוקים ואין תהליך אימות שדורש עדכון של הרשת כולה לרישום עסקה חדשה. מבחינה טכנולוגית לא מדובר בבלוקצ’יין אלא במשהו אחר לגמרי, וזו הסיבה שהאיוטה נחשב למטבע הקריפטוגרפי הראשון מהדור השלישי.
אם זה לא בלוקצ’יין, מה זה? ובכן, האלגוריתם של איוטה מבוסס טכנולוגיה שנקראת: Directed Acyclic Graph או בקיצור DAG. הרעיון הוא גרף אחד שמייצג את כל העסקאות על הרשת. כל עסקה חדשה מצטרפת בקצה הגרף והיא מאומתת רנדומלית על ידי שתי עסקאות קודמות בלי צורך לעדכון המתמיד לאורך כל הרשת כמו בפלטפורמות קריפטו שמבוססות בלוקצ’יין כמו, למשל, הביטקוין.
באיוטה קוראים לאלגוריתם המהפכני הזה Tangel (קשר או פקעת) והסיבה שהוא מעורר התרגשות כזו גדולה היא שהוא מציע פתרון לשתיים מהבעיות הכי גדולות של טכנולוגיית הבלוקצ’יין – מגבלת הגידול של הרשת (שכמו שראינו ‘תוקעת’ עסקאות בפלטפורמות בלוקצ’יין כמו ביטקוין) ובעיית בזבוז האנרגיה, שככל שגוברת הפופולריות של יישומי בלוקצ’יין, הופכת להיות בעיה גלובאלית שכבר היום מכבידה באופן מדאיג (ומאוד לא ידידותי לסביבה) על משק האנרגיה העולמי.
הבעיות האלה אינן חדשות למפתחי הבלוקצ’יין, וחלק מהפלטפורמות שהופיעו בשנים האחרונות נתנו עליהן את הדעת, אבל הפתרונות שהם מציעים הם חלקיים וכנראה זמניים. למשל, מעבר של פלטפורמות בלוקצ’יין מאלגוריתם שעובד בשיטת proof of work לשיטת proof of stake אכן הוריד משמעותית את הוצאות המחשוב – אבל גם בגרסה זו, אם כל העולם יעבור להשתמש בפלטפורמת בלוקצ’יי,ן האנושות לא תעמוד בבזבוז משאבי האנרגיה.
גם הפתרונות לגידול הרשת (סקליביליטי) הם חלקיים וכוללים את הגדלת הבלוק וטלאים טכנולוגיים אחרים. בטנגל של איוטה הבעיות האלה לא קיימות. למה הן לא קיימות? כי כמו שציינו, בשונה מאלגוריתם מבוסס בלוקצ’יין, בטנגל, המבוסס ,DAG כל עסקה מאומתת אקראית על ידי שתי עסקאות קודמות וככל שהרשת גדלה היא רק הופכת מהירה יותר ואין מגבלה תיאורטית של גודל. בגלל שטנגל הוא גם מודל ללא כרייה, איוטה גם לא גוזלת משאבי אנרגיה אדירים. לנקודה הזו של ויתור על מנגנון הכרייה יש גם השלכות ישירות על התפקיד של הרשת והאפשרויות הטכנולוגיות והפילוסופיות שהיא פותחת.
העובדה שבאיוטה תהליך האימות אינו דורש מעורבות של כורים טומנת בחובה אפשרויות דרמטיות בהרבה מצמצום משאבי המחשוב של הרשת (ושלא נתבלבל – צמצום משאבי המחשוב זו כבר נקודה דרמטית).
ל’כרייה’ ול’כורים’ היה תפקיד משמעותי בכמה רבדים ברוב המטבעות הקריפטוגרפיים שהכרנו עד היום. ברובד הפשוט הם ביצעו את תהליך האימות (וזה הרובד בו האטויה הצליחה למצוא פתרון שאינו מתבסס על כרייה וניתק את החבל הגורדי), מאחר והליך האימות (‘כרייה’) הוא יקר (צורך המון אנרגיה) ומאחר שהתגמול לכורים הוא בדמות מטבעות קריפטו (את’ר באתריום, ביטקוין בביטקוין וכו’), לתהליך הכרייה יש תפקיד בקביעת הערך האמיתי של המטבע (יקר לייצר אותו ולכן הוא שווה יותר), אבל צריך לזכור שהתגמול שמגיע לכורים לא גדל על העצים, הוא ממומן באמצעות עמלות שנגבות על כל עסקה ברשת. זה מצטבר להרבה כסף, בעצם לכל הביטקוין החדשים שנוצרים.
אם מוציאים את הכרייה והכורים מהמשוואה, גם אין צורך בעמלות. זו עוד בשורה גדולה באיוטה – אין עמלה על עסקאות. השימוש בה הוא לגמרי חינם. מה שמחזיר אותנו לייעוד של הרשת – ביצוע מיקרו תשלומים.
זוכרים את המספר 2,779,530,283,277,76, שמייצג את כמות יחידות האיוטה שיוצרו (מדובר במספר סופי לעת עתה), ובכן הסיבה שנוצר מספר אסטרונומי כזה של מטבעות היא שכל מטבע מייצג ערך מאוד-מאוד נמוך. כמה נמוך? כל כך נמוך שיחידת המינימום לרכישה וקביעת ערך איוטה בשוק היא מיליון איוטה (!) השווים נכון ליוני 2018 בערך דולר אמריקאי אחד ועשרים סנט. חשוב לזכור את זה, כי כך איוטה מחושבת בכל מערכות המסחר, ואם מישהו מציע לכם דיל מפתה על אלף איוטה תחשדו. לכן, הסימון בפועל במערכות המסחר אינו IOTA אלא MIOTA (מיליון איוטה). למה צריך מטבע שערכו פרומיל מסנט שחוק? בשלב הזה בטח כבר ניחשתם – בשביל ‘מיקרו תשלומים’.
מיקרו תשלומים הם בעצם עסקאות בסכומים זעומים שמתבצעים באופן אוטומטי והופכים לחלק בלתי נפרד ממנגנונים רבים שמרכיבים את הארכיטקטורה של הדור הנוכחי. הדוגמה הבולטת ביותר למיקרו תשלומים הן העמלות על עסקאות בפלטפורמות מבוזרות, מדובר בעמלות בסכומים קטנים מאוד שהפרשות שלהן על בסיס ביטקוין או ‘טוקנים כבדים’ אחרים מעמיסות קשיים לוגיסטיים על פלטפורמות. המערכת של האיוטה מסתמנת כפתרון גדול (או בעצם ‘זעיר’ לבעיה הזו).
בתקופה האחרונה אנו עדים לשימוש יצירתי במיקרו תשלומים שנועד לפתור בעיות של ספאמרים ברשת. מיקרו תשלומים מהווים חסם לספאמרים כי העמלות על פעולה (שליחת ספאם) הופכים את הפעולה ללא כדאית, גם במקרה הזה המודל של האיוטה מספק פתרון נהדר.
יש תחום נוסף, שעדיין נמצא בחיתוליו, אבל בו טמון כנראה הפוטנציאל האמיתי של מודל האיוטה – ‘האינטרנט של הדברים’. או במילים אחרות, הטכנולוגיה המודרנית מטמיעה מערכות ממוחשבות ורובוטיות ביותר ויותר מוצרים. את חלקם כמו ‘מערכת בית חכם’, שואב איי-רובוט או מערכות ממוחשבות ברכבים אנחנו מכירים, והתחום הזה הולך ומתרחב – “מקררים חכמים”, מערכות מיזוג והסקה – העולם סביבנו הולך ונהיה ממוחשב וסביבת ויי-פיי בלתי נראית היא בגדר המובן מאליו לרובנו. חלק ממכשירי הדור הבא כבר מתוכננים לנהל תקשורת בינם לבין עצמם. כבר היום אפשר לתכנת את הסמרטפון שייתן הוראה לאיי-רובוט לעבוד במועד ומקום מסוים, ובעתיד נראה הרבה יותר יישומים כאלה. התקשורת הזו בין מכשירים היא בדיוק אותו ‘אינטרנט של הדברים’. מאחר שחלק מהיישומים האלה יתנהלו בין שירותים אוטומטיים הם יישאו אופי של עסקאות שצריך לאמת, והנה הסיבה למה יש כאלה שמכנים את איוטה בתור ‘המטבע של האינטרנט של הדברים’. חייבים להודות שיש לזה צד דיסטופי, המציאות במקרה הזה לא כל כך רחוקה מפרק אופייני בסדרה טורדת השלווה ‘מראה שבורה’. בינתיים, עד שהמקרר והמזגן לא ירקמו התנקשות עם האיי-רובוט, האיוטה הוא דווקא אחד הגורמים שמסייעים לנו לישון בשקט. אחד השימושים הנפוצים שלו הוא כמנגנון אנטי ספאם, כשהאימות לכשרות העסקה מתבצע באמצעות מיקרו תשלום. אלפי עסקאות שקטות כאלה נחתמות בכל שנייה ועכשיו אפשר להבין למה יצרו מראש מלאי מטורף של 2,779,530,283,277,76 מטבעות איוטה.
הסברנו קודם למה בראייה עתידית מערכות DAG כמו טנגל הן התשובה לפלטפורמות של העתיד. זה הזמן לציין גורם נוסף: אחד הדברים שמדירים שינה מצד מפתחי בלוקצ’יין הם מחשבי הקוואנטום שצפויים להיות חלק מהנוף העתידי. המעבדים שיש היום לא מסוגלים לפצח ולחדור את ההצפנה של הבלוקצ’יין, אבל יש חשש שמעבד קוואנטום בידיים הלא נכונות (אך המוכשרות) יביאו לחשיפת בעיות אבטחה באלגוריתם שנחשב כבלתי חדיר. הטנגל של איוטה חסין לחלוטין גם מפני האיום העתידי של מעבדי הקוואנטום.
לסיכום האיוטה הוא חיה מוזרה בתחום מטבעות הקריפטו המבוזרים. מצד אחד הוא אמצעי תשלום קלסי שפותר כמה בעיות לוגיסטיות שהשוק מייצר – מכאן שמדובר במטבע מוצלח. מצד שני השווי הזניח של יחידת הבסיס מתעתע ובמשך זמן רב הרתיע משקיעים. אחד הדברים המפתיעים באיוטה שהוא יותר ותיק ממה שמקובל לחשוב. תחילת הפיתוח שלו התרחשה כבר ב-2010 כאשר ארבעה מפתחי בלוקצ’יין איחדו כוחות כדי ליצור פלטפורמה חדשה שמתמודדת עם הבעיות המבניות בבלוקצ’יין. בסוף 2015 הוא שוחרר לאוויר העולם, בהתחלה הוא דישדש מתחת לרדאר, אבל ההכרה ששוק ‘האינטרנט של הדברים’ עתיד לחלוש על שווי שוק של 270 מיליארד דולר וכשלושים מיליון (!) מכשירים שיהיו מחוברים ביניהם עד שנת 2020 (שהיא ממש מעבר לפינה), עשתה את שלה וגם במגרש המטבעות השכירים לאיוטה יש ביקוש רב ולמרות תנודתיות מסוימת ערכו עלה באופן נאה מאז ההשקה ותפס מקום של כבוד בעשריה הפותחת של מטבעות הקריפטו השכירים.
חשוב לדעת: כל ההסברים על המטבעות השונים מבוססים על פרסומים של יוצריהם. אין לראות במידע כהמלצה, או כייעוץ.השימוש באתר על אחריות המשתמש/ת בלבד.
