5 Security Tokens ששווה להכיר
בשנת 2018 היינו עדים להופעה של טוקן מסוג חדש ה-Security Token, שבשונה מה-Utility Token, הטוקן הסטנדרטי שהכרנו מהנפקות ICO בשנים האחרונות, מייצג ערך ממשי גם בעולם שמחוץ לפלטפורמת הבלוקצ’יין ולכן מהווה השקעה הרבה יותר בטוחה.
ICO Out, STO In
אחרי ההתרסקות של שוק ה-ICO בדצמבר 2017, שהיה מי שלא התבייש לקרוא לו פשוט – ‘בועה’, היה ברור שעולם ה-ICO צריך להמציא את עצמו מחדש ולהחזיר את האמון בקרב המשקיעים. כרגע, מסתמן, שלפחות חלק מהתשובה יהיה מעבר להנפקות ICO שמתבססות על Security Tokens ויש להנפקות האלה אפילו כינוי חדש: STO שזה ראשי תיבות של Security Token Offering.
אם טרם יצא לכם לפגוש הנפקות STO ולהכיר מקרוב Security Tokens בחרנו לערוך לכם היכרות ראשונית קצרה עם 5 מעשרות הטוקנים והפלטפורמות החדשות שכבר מעוררות עניין בקרב המשקיעים.
5 Security Tokens שכולם מדברים עליהם:
1. Science Blockchain
Science Blockchain היא שילוב של חממה טכנולוגית וקרן השקעות. כקרן השקעות היא משקיעה במיזמים טכנולוגיים והנפקות ICO של חברות ופיתוחים טכנולוגיים אחרי אנליזה קפדנית. הקרן הוקמה באמצעות הנפקת ICO, או בעצם צריך לומר באמצעות הנפקת STO שבתמורה קיבלו המשקיעים Security Tokens. 70 אחוזים מרווחי הקרן מוזרמים אל מחזיקי ה- Security Tokens וגובש גם מנגנון שמאפשר לקרן לרכוש חזרה את הטוקן באופן שדומה יותר לרכישה חוזרת של מניה.
2. Property Coin
Property Coin מציע מבט חדש על הקשר בין בלוקצ’יין לנדל”ן. החברה מתעדת לעשות גיוס STO ענק של כחמישים מיליון דולר ולהשקיע אותו בנכסים מניבים כאשר רוב הרווחים יחזרו למחזיקי ה- Security Tokens שהשקיעו בגיוס. מדובר בדוגמה מאירת עיניים לאופן שבו שילוב של פלטפורמת בלוקצ’יין והקונספט של Security Tokens משתלב בכלכלה המסורתית. נדל”ן תמיד נתפס כהשקעה בטוחה ויציבה, המגבלה היחידה שלה היתה נזילות. נכס נדל”ן שווה מיליונים אך לוקח הרבה זמן לממש אותו – תהליך מכירת דירה יכול להימשך חודשים ובדרך כלל מדובר בהחלטה של הכול או כלום – אי אפשר לממש רק חלק מהנכס. תפיסת ה- Security Tokens שלProperty Coin עשויה לשנות את כל זה ובעתיד כנראה שנראה הרבה מאוד Security Tokens שיהפכו את ההשקעה בנדל”ן להרבה יותר גמישה ונזילה ממה שהכרנו.
3. Polymath
Polymath הוא פרוטוקול בלוקצ’יין שמארח, מנפיק ומפיץ Security Tokens מגובים משפטית שמגבים נכסים בעולם האמיתי. הפרוטוקול יודע לתרגם מוצרים פיננסים ל- Security Tokens ויכול מאוד להיות שהוא מבשר על דרך חדשה לצריכת מוצרים פיננסיים שיודעת לחבר בין מכשירים פיננסיים שפותחו בשוק ההון ובין היתרונות שפלטפורמת בלוקצ’יין יודעת להציע. היוזמה הצליחה לגייס 59 מיליון דולר בהנפקת ICO על רשת האת’ריום.
4. Spice
למרות שקרנות ההון הסיכון ממלאות תפקיד מפתח ברוב התהפוכות המבניות והטכנולוגיות של העידן הנוכחי, האופן שבו פועלות הקרנות האלה כמעט ולא השתנה ובאופן מפתיע ההתנהלות של התחום היא כמעט שמרנית. Spice עשויה לשנות התמונה הזו כי היא בעצם מכניסה מודל של השקעה בקרנות כאלה באמצעות Security Tokens. היתרון המרכזי של Security Tokens בהקשר הזה קשור שוב לסוגיית הנזילות. בדרך כלל משקיעים בקרנות הון סיכון, עושים זאת מתוך ידיעה שהכסף שלהם “נעול” למשך 7 עד 12 שנים, אבל ברגע שההשקעה הזו מתורגמת לטוקן, ניתן לשכור בה מהרגע הראשון וזה מכניס להשקעה בקרנות הון סיכון מימד נזילות שלא היה בהן לפני זה. כך מחזיקי הטוקנים מחזיקים באופציה ליהנות מהאקזיט הגדול, אבל אינם כבולים לאופציה הזו.
5. Blockchain Capital
נסיים עם Blockchain Capital שנחשבת להנפקת ה-ICO הראשונה שתיגמלה את המשקיעים שלה באמצעות Security Tokens שהיו מקושרים לערבויות הון אמיתיות בעולם שמחוץ לבלוקצ’יין. ההנפקה של Blockchain Capital היתה כל כך מוצלחת עד שהיא הסתיימה אחרי שש שעות בלבד, שהיו פרק הזמן שלקח ליוזמה להשלים את הגיוס של 10 מיליון הדולר שהתכוונו לגייס.
חשוב לדעת: כל ההסברים על המטבעות השונים מבוססים על פרסומים של יוצריהם. אין לראות במידע כהמלצה, או כייעוץ.השימוש באתר על אחיות המשתמש/ת בלבד.
-
בלוקצ’יין לא (רק) מה שחשבתם
מטבע הביטקוין שהושק בינואר 2009, הציג בפעם הראשונה שימוש מעשי בטכנולוגיה חדשה – הבלוקצ’יין (Blockchain). למרות שעקרונות הרעיון התיאורטי של הבלוקצ’יין נוסחו כבר במהלך שנות התשעים של המאה הקודמת, הביטקוין היה הפיתוח הראשון שהראה שהפטנט הזה באמת עובד.
איך טכנולוגיית הבלוקצ’יין תשנה את ענף הנדל”ן?ביולי 2017 הודיע דובר ה-Lantmäteriet – הגוף בשוודיה המקביל ל'מנהל מקרקעי ישראל', שהוא עובר לרישום עסקאות על מערכת חדשה מבוססת בלוקצ'יין. השוודים רק הלכו בעקבות הברזילאים והגיאורגים שהעבירו את מערכות רישום ה'טאבו' שלהם למערכת מבוססת בלוקצ'יין כבר בתחילת 2017.
בלוקצ’יין במערכת הבריאות – יתרונות וחסרונות