עשור לביטקוין – סיכום עשר השנים הראשונות
בחודש ספטמבר 2008 התרחשה בעולם רעידת אדמה כלכלית שאנחנו מכירים היום בתור ‘משבר הסאב-פריים’; השווקים הפיננסיים בארה”ב קרסו ובעקבותיהם נפגעו בורסות בכל העולם. למשבר הזה היו השלכות כלכליות פוליטיות בהרבה רבדים, חלק מגלי ההדף עדיין מורגשים ומהדהדים באירועים, כמו למשל ה’ברקזיט’. אחת ההשפעות הכי מעניינות של ‘משבר הסאב-פריים’ לא זכתה בשעתו להרבה תשומת לב, אבל במבט רטרוספקטיבי קשה להתעלם מחשיבותה. אנחנו מדברים על הביטקוין.
ההתחלה של מטבע הביטקוין
בחודש אוקטובר 2008 השווקים הפיננסיים ליקקו את הפצעים וגאה הזעם של מיליוני המשקיעים הקטנים שנפגעו מהמשבר. האמון הציבורי במערכת הבנקאית הקיימת היה בשפל. זו גם היתה שעתה של הכלכלה המבוזרת להרים את הראש.
ב-31 באוקטובר פרסם בפורומים של פעילי קוד פתוח אלמוני שכינה את עצמו סטושי נקמוטו רעיון למטבע קריפטוגרפי מבוזר. חודשיים אחר כך, ב-3 בינואר 2009, נכנסו לסירקולציה 50 מטבעות הביטקוין הראשונים שנכרו מהבלוק הראשוני.
בדיעבד אפשר לקבוע שתגובת הנגד הזו למערכת הכלכלה המסורתית היתה רגע היסטורי. הן בהופעה של הכסף הקריפטוגרפי והן בטכנולוגיה החדשה שנודעה בשם: בלוקצ’יין. טכנולוגיה אשר מסתמנת היום כמשמעותית לא רק כפתרון טכני שמאפשר את קיומו של ‘כסף דיגיטלי’, אלא גם כדרך מהפכנית לאבטחה, אחזור וניהול מידע.
מה שהתחיל כאקט של מחאה (אם להאמין למיתולוגיה הרווחת) הפך לאופציה אמיתית לניהול כלכלה מבוזרת ולקטגוריה חדשה לגמרי שלקחה את הקונספט שנקרא ‘כסף’ והפכה אותו למשהו אחר. היום, כאשר אנחנו מציינים עשור לרגע הזה, כדאי לערוך סיכום ביניים.
ההתפתחות מטבעות קריפטו ופלטפורמות בלוקצ’יין בעקבות הביטקוין
יש כמה דרכים להתייחס לסיכום העשור הזה. ניתן לעקוב אחרי הקפיצה המדהימה של מה שהיה בתחילת 2009 קוריוז ליודעי חן שרכשו את עבור 15 סנט מטבע, שהגיע בסוף 2017 למחיר שיא של כמעט 20,000 דולר ליחידה ושהיום חולש על שווי שוק של כמעט מאה מיליארד דולר. אבל הסיפור הזה יעשה עוול לביטקוין, שבעצם קיומו יצר שווקים חדשים, ושבמידה רבה הוא האב הקדמון של כמעט אלפיים מטבעות ופלטפורמות קריפטו שבאו בעקבותיו.
במונחים אבולוציוניים של טכנולוגיה הביטקוין הוא הצלחה אדירה. בדרך כלל חלוצים טכנולוגיים משלמים את מחיר ה’ראשוניות’. שילוב של שוק לא בשל וכשלים טכניים שמאפיינים ‘אבטיפוס’ גורמים לרוב הדגמים פורצי הדרך להיזנח בהמשך ולראות כיצד אחרים גורפים את פרי עמלם. לביטקוין, למרות שלל בעיות ומגבלות טכנולוגיות, זה לא קרה. למרות שיש בשוק מטבעות קריפטו משוכללים בהרבה, הביטקוין הוא עדיין המטבע הכי חזק בשוק ובטווח הנראה לעין עושה רושם שהדומיננטיות שלו בשוק לא הולכת לשום מקום.
הביטקוין והרשת האפלה
בניגוד למה שצפו רואי שחורות הביטקוין דווקא שרד את חבלי הילדות והיו מספיק אנשים שעשו בו שימוש ככסף. רבים מאותם משתמשים ראשונים (early adaptors) הגיעו מקהילת הקוד הפתוח והטכנולוגיה, אבל היה גם פלח נוסף של משתמשים שכנראה שיחק תפקיד משמעותי בהתקבלות הביטקוין כמטבע לגיטימי. צחוק הגורל שאותם משתמשים עשו בו, כנראה, שימוש פחות לגיטימי.
בשנת 2013 נעצרו מפעילי האתר ‘דרך המשי’ (silk road), האתר הזה היה אתר הקניות העיקרי במה שמכונה ה-Dark web, והוא נחשב למקום מפגש ומסחר עבור מי שמעוניין לרכוש סמים, תרופות ללא מרשם, נשק לא חוקי, פורנוגרפיה קשה ועוד. עם סגירת האתר חלה ירידה של 25% במסחר בביטקוין. זה היה בולט מכדי לטאטא את זה מתחת לשטיח. הטענות, שחלק מהגידול באימוץ הביטקוין (ומטבעות קריפטו נוספים) ע”י גורמים מפוקפקים, נשמעו גם קודם, אבל המקרה של ‘דרך המשי’ העלה את העניין מעל לפני השטח.
הביטקוין התגבר גם על המשבר הזה, הוא חווה עצירה זמנית וירידת ערך, אך בהמשך המשיך לטפס לשיאים חדשים למרות המגבלות הטכנולוגיות.
המגבלות של הביטקוין כזרז לשוק
כאן המקום לעצור ולהבין, איזה מגבלות יש לביטקוין? ובכן, כשסטושי נקמוטו שיחרר את הביטקוין לעולם, הוא לא לקח בחשבון שהשימוש והביקוש למטבע יהיו כל כך גבוהים. הבלוק של הביטקוין מכיל רק 1 MB ובלוק חדש נוצר רק כל עשר דקות. בפועל זה אומר כי הרשת ערוכה לבצע רק 7 עסקאות בשנייה (להשוואה המערכת של ויזה יודעת לבצע 2000 עסקאות בשנייה), מהר מאוד התחיל להיווצר ‘פקק’ ואנשים חיכו שעות ולפעמים ימים או שבועות לאשר עסקה (ובינתיים הערך של המטבע היה יכול להשתנות לכל כיוון).
בעיה נוספת בביטקוין קשורה לסוגיית הפרטיות. אמנם כשהוא הושק הוא נחשב למטבע מאוד בטוח והמשתמשים יכלו להישאר אנונימיים, אך העובדה שהבלוקצ’יין של הביטקוין ‘שקוף’ מאפשרת לשחזר את העסקה וללמוד דפוסים, ובהרבה מקרים לזהות את הצדדים לעסקה.
המגבלות האלה של הביטקוין לא פגעו בפופולריות שלו, אבל הן הפכו זרז ליצירת מטבעות קריפטו חדשים. מהר מאוד הופיעו מטבעות נוספים שהציגו ביצועים מהירים יותר או שהבטיחו יכולת ביצוע של עסקאות באופן אנונימי. מטבעות אלה, שביקשו להיות אלטרנטיבה לביטקוין ולכן מכונים ‘אלטים’, לא הצליחו לתפוס את מעמדו כמגדלור בשוק הקריפטו, אבל הם בהחלט הרחיבו את היריעה והפכו את ענף הקריפטו לאוקיינוס רווי נישות ושחקנים. רבים מהם לא שורדים, אך עדיין יש מקום לכמה עשרות ואפילו מאות פלטפורמות שונות ומשונות שנותנות מענה למגוון מצבים. יש להניח שאם הביטקוין היה מטבע ‘מושלם’ זה לא היה קורה והתחום כולו היה מצומצם יותר. עשור אחרי ההשקה מותר לתת לביטקוין קרדיט גם על העניין הזה.
חשוב לדעת: כל ההסברים על המטבעות השונים מבוססים על פרסומים של יוצריהם. אין לראות במידע כהמלצה, או כייעוץ.השימוש באתר על אחריות המשתמש/ת בלבד.
