הריפל הוא עוף מוזר בקרב המטבעות הקריפטוגרפיים. מצד אחד, מבחינת הפרקטיקה הטכנולוגית, השימוש ברשת מחשבים מבוזרת והעובדה שהוא מיזם שנולד ברשת ולא ‘כסף פיאט’, שמי שמנפיק אותו הוא בנק מרכזי של מדינה – אין ספק שהוא עונה במלאו להגדרה. מצד שני כמו שנרחיב מיד, הריפל נועד לתת מענה דווקא למערכות הבנקאיות המסורתיות שהמטבעות הקריפטוגרפיים הומצאו כדי להעמיד מולן אלטרנטיבה. לצורך המטפורה, אם המטבעות הקריפטוגרפיים הם חבורה של אנרכיסטיים היפים שהצליחו לברוא אלטרנטיבה לממסד, ריפל הוא הגאון הפרוע שמכר את נשמתו לשטן התאגידי והתחיל ללבוש חליפות של ארמני.
חלק מהעוינות שיש כלפי ריפל בקרב קהילת הקוד הפתוח קשור לכך שהחברה קמה דווקא בעיר ונקובר בקנדה, שנחשבת לאחד המקומות ששימשו ‘כור היתוך’ לפיתוח יישומים שנולדו מאידיאולוגיית הקוד הפתוח. ריפל נוסדה כבר בשנת ,2004 והמייסד שלה ראיין פוגר רצה לבנות מערכת מוניטרית מבוזרת שתספק שירותי תשלום מאובטחים לקהילות מקוונות. בשנת 2012 כריס לארסן וג’ד מקלאב, אימצו את הרעיון של פוגר אבל הפכו את ריפל למשהו אחר.
כמו במקרה של הרבה מטבעות קריפטוגרפיים אחרים ריפל לא נולד כמטבע אלא כפרוטוקול מבוזר שנועד לביצוע עסקאות. ליבת הפרוטוקול היא אלגוריתם שיודע להמיר מטבעות וסחורות בעלות שער יציג כמו זהב. פרוטוקול ריפל לא רק יודע להמיר (באופן מהיר יותר מכל מערכת אחרת), אלא האלגוריתם שמחובר למערכות מידע מבוזרות בכל רחבי העולם גם יבצע את העברה באופן המשתלם ביותר האפשרי ותוך התחשבות בשיקולי ארביטראז’. כלומר, האלגוריתם ימצא את המסלול הכי משתלם להמרה.
נשתמש בדוגמה שכולנו מכירים: אנחנו נדרשים להעביר דולרים לחשבון בנק שנמצא בארצות הברית. מאחר שלרובנו אין חשבון בחו”ל אנחנו נידרש לרכוש דולרים בשקלים ולבצע העברה. התהליך הרגיל בבנק לביצוע העברה כזו יכול להימשך כמה ימי עסקים, כי כל שלב דורש אימות, וכמובן שבכל שלב גם גוזרים עלינו עמלה. יתרה מכך, כשהבנק ‘רוכש’ עבורנו מט”ח הוא יבצע את ההוראה במסלול הקצר ביותר ולא המשתלם ביותר, וכאשר מעבירים סכומים גדולים פערי החליפין האלה יכולים להיות משמעותיים. פרוטוקול ריפל מאפשר למצוא תוך שניות את המסלול המשתלם ולבצע את העברה בערך בפרק הזמן שלקח לכם לקרוא את המשפט הזה.
ואיך הפרוטוקול הזה הפך למטבע? הוא לא ממש הפך למטבע – הוא הנפיק מטבע.
בשונה מרוב חברי קהילת הקוד הפתוח, שאחד המנועים האידיאולוגיים הכי משמעותיים שלה היה להשתחרר מהכבלים של הכלכלה הסגורה והמערכות המפוקחות שלה, המנהלים של ריפל פנו לאסטרטגיה הידועה: if you can’t beat them join them.
זה לא מפתיע כשחושבים על זה. המרוויחים הפוטנציאליים העיקריים של פרוטוקול הריפל הם הבנקאים וחברות פיננסיות מסורתיות. באמצעות ריפל הם יכולים לחסוך מערכות המרה מורכבות וכוח אדם ולספק ללקוחות שלהם יותר ערך בדמות המרות משתלמות ומהירות יותר (והם תמיד יכולים לגבות על זה עמלה).
לכן, למרות שריפל נראה ומתנהג כמו מוצר מבוזר קלאסי, וכל התקשרות מתנהלת לפי מודל p2p (peer to peer), כלומר התנהלות אחד על אחד בין שני צדדים, ה-“peer” בקצה השני תמיד יהיה מערכת סגורה.
מעבר לפרוטוקול ריפל עשתה דבר נוסף, היא הנפיקה מטבע משלה בשם XRP, ומאחר שזה מטבע שייחודי וייעודי לריפל רבים מהמשתמשים מכנים גם את ה-XRP בשם ריפל. כמו ריפל עצמה, גם ה-XRP הוא סוג של עוף מוזר כי בשונה מטוקנים שחברות אחרות משיקות ה-XRP נולד על מנת להתממשק עם מערכות בנקאיות והוא הופך את השימוש בפרוטוקול ריפל למשהו הרבה יותר מעניין.
XRP הוא בעצם נכס ביניים והוא זה שמאפשר לקחת את פרוטוקול הריפל הרבה יותר רחוק ולבצע את העברה וההמרה תוך שניות, בצורה הכי משתלמת מהירה וגמישה. במערכת של ריפל XRP הוא סוג של זיקית שמקבל את הערכים של מטבע היעד אותו בוחר המשתמש להמיר. את הדרך הזו הוא עושה בהתאם לפרוטוקול הריפל באופן הכי יעיל ומשתלם (שיכול להיות מסע חובק עולם בין המרות משנה כדי להגיע לתוצאה האופטימלית) וכל זה מתרחש בארבע שניות. להשוואה, העברה מסורתית כזו יכלה להתמשך ארבעה ימים. גם בזירת המטבעות הדיגיטליים והעסקאות המבוזרות המטבע של ריפל מנצח. עסקה בביטקוין יכולה להיערך שעה, באת’ריום זה עניין של 20 שניות – 4 השניות של ריפל לוקחות בגדול.
ל-XRP יש יתרון טכנולוגי. בעוד בפלטפורמות מבוזרות כמו האת’ריום ניתן לערוך סימולטנית מספר קטן של עסקאות, מסחר ב-XRP מאפשר ביצוע של 1500 עסקאות במקביל. מי צריך את זה אתם שואלים? בדיוק קהל היעד המוסדי אליו ריפל קורצת – בנקים וחברות אשראי שצריכים לבצע מספר רב של המרות במקביל כי זו חלק מהליבה העסקית שלהם.
כמו שהבנתם XRP הוא מטבע מבוזר שהביזור שלו הוא מעט סלקטיבי. זה בא לידי ביטוי בעוד עניין מהותי. בשונה ממטבעות כמו הביטקוין או האת’ריום שבנויים על מנגנון כרייה (שבהגדרה גם מבזר את היצירה והפיזור בשוק של מטבעות חדשים), ריפל פעלה אחרת. היא מראש החליטה על סכום סופי של 100 מיליארד מטבעות, כאשר רובם נמצאים בשליטת החברה שגם יכולה להחליט מתי ואיך להכניס אותם לסירקולציה. הרשת אמנם פועלת ממחשבים מבוזרים ברחבי העולם, אבל השליטה על המטבע ריכוזית מאוד.
אבל בואו לא נהיה טהרנים, כי הריפל מייצר ערך אמיתי להרבה מאוד אנשים. עם כל הכבוד לאידיאולוגיה של הקוד הפתוח, אי אפשר באמת להתעלם מהכלכלה המסורתית, והעובדה שריפל מציע ממשק כזה, דווקא פועלת לטובת רבים שרואים את עצמם כחלק מקהילת הקריפטו. כבר היום ריפל ממוקם במקום הרביעי (אחרי הביטקוין, האת’ריום והביטקוין קאש) בצמרת המטבעות הקריפטולוגיים עם שווי שוק של יותר מ-9 מיליארד דולר, עובדה שמדברת בעד עצמה. פרט פיקנטי נוסף שמגביר את הבאזז סביב ריפל היא טענה שהושמעה לאחרונה, שכריס לארסן אחד ממייסדי החברה הוא האיש העשיר בעולם.
החיבור של ריפל למערכת הבנקאית הופכת את הריפל למטבע הדיגיטלי הכי נזיל שיש. לא סתם נזיל, אלא נזיל בדיוק במטבע שאתם רוצים. כי אם אתם מחזיקים בריפל אתם מחזיקים בכל מטבע שאתם רוצים וב-4 שניות תוכלו להמיר אותו לדולר אמריקאי, ין יפני או שקל ישראלי. רק תתנו את ההוראה וריפל יעשה עבורכם את העבודה.
העובדה שריפל הוא מטבע ביניים גורמת לנו לשכוח שיש לו גם ערך בפני עצמו. זה כמובן דורש מהמשתמש לגלות ערנות לפני ביצוע עסקאות בריפל. כי מדובר במטבע עם תנודתיות גבוהה שלעיתים משתנה כמה פעמים ביום. ועדיין, המגמה חיובית, ובשנה האחרונה מי שהימר עליו כהשקעה עשה עסקה מצוינת כי המטבע זינק במאות אחוזים. למעשה אחת הקפיצות הכי מרשימות שלו היתה דווקא במהלך חודש דצמבר 2020. בינתיים הכיוון מבחינת ריפל נראה חיובי ובקרוב נראה שימושים חדשים ל-XRP, שהמסקרן בהם הוא הביטקוין ברידג’. אתם רוצים לרכוש מוצר או שירות מעסק או חברה שמקבלים תשלום בביטקוין בלבד (מסתבר שמדובר בטרנד שהולך וגודל), אבל אין לכם ביטקוין? אין בעיה XPR יודע להמיר את עצמו גם לביטקוין, ולאור המגמה ייתכן שבקרוב ריפל יהיה פתרון המרה גם עבור מטבעות קריפטוגרפיים נוספים.
חשוב לדעת: כל ההסברים על המטבעות השונים מבוססים על פרסומים של יוצריהם. אין לראות במידע כהמלצה, או כייעוץ.השימוש באתר על אחריות המשתמש/ת בלבד.
