Bitcoin
( ביטקוין )

שווי שוק
מחזור 24 ש
מטבעות
דרוג

כל מה שרציתם לדעת על ביטקוין ( Bitcoin, BTC ) – באתר COINDEX תוכלו למצוא מידע מקיף ועדכני על המטבע Bitcoin , כולל שער עדכני להיום ובהשוואה לשנה האחרונה , שווי שוק, מחזור ביממה האחרונה, מספר מטבעות ורקע כללי על המטבע. כאן גם תוכלו לקנות Bitcoin במקום אחד.

ביטקוין  – כל מה שרציתם לדעת

 

על  מטבע הביטקוין כולנו שמענו. ובכל זאת גם היום באמצע שנת 2018 הרבה מאוד אנשים עדיין לא יודעים ‘איך לאכול’ את המטבע הקריפטוגרפי שתכף חוגג עשור. הם מודעים לקיומו, אבל לא הרבה יותר מזה.

נתחיל בסוג של שורה תחתונה, שכמובן, לא מעידה על העתיד, אבל בכל זאת, תחזיקו חזק: מי שרכש ביטקוין ב-3 לינואר 2009, יום ההשקה של המטבע שילם תמורת מטבע ביטקוין אחד 5 סנט (0.05 דולר). אם אותו אדם שמר על אותו מטבע בודד לאורך כל התקופה, הוא שווה, (אחרי משבר שהביא ירידות תלולות בסוף 2017), נכון לחודש יוני 2018 קצת יותר מ-7633 דולר.

 

היסטוריה קצרה של הכסף

כאמור, השווי הנוכחי של המטבע אינו בהכרח מעיד על ההמשך, אבל גם מקטרגיו הרבים כבר לא יכולים להתעלם מהנוכחות שלו, מההשפעה על השווקים ובעיקר מהעובדה שבגללו המושג ‘כסף’, כמו שאנחנו מכירים אותו, עשוי לעבור אבולוציה ולהפוך למשהו אחר.

כדי להתחיל להבין מה זה ביטקוין,  צריך להבין מה משמעות המושג ‘כסף’. בשביל זה כדאי לעשות ריווינד של 4000 שנים בזמן לתקופה בה בני האדם התקיימו בקהילות קטנות ואוטונומיות בהן גידלו, צדו ויצרו את כל צרכי הקיום. החיים בתוך הקהילה התקיימו במסגרת של סחר חליפין, כשבאופן טבעי הקהילה כולה, פחות או יותר, חולקת באמצעים. אבל בני האדם פרו ורבו, הוקמו קהילות חדשות, שחלקן הפכו לערים ונפתחו נתיבי מסחר, ומהר מאוד התברר שבקנה מידה רחב סחר חליפין הוא מסובך, אקראי ולא נותן מענה לצרכים של העולם העתיק המתפתח. לכן, מוצרים מסוימים שהיו בעלי ביקוש גבוה וקבוע, ושמטבעם אינם מתכלים או תופסים נפח רב, הפכו לסוג של ‘סופר פוד’ פיננסי בעולם העתיק: צדפים, פנינים, אבני חן, מתכות כמו כסף, זהב ונחושת ואפילו מלח – שבתקופה מסוימת שימש אמצעי לתשלום לחיילים ומכאן המונח הלועזי למשכורת – salary (salt = מלח).

מתוך מוצרים אלה שהמחקר מכנה ‘כסף ראשוני’ נולד הקונספט של ‘כסף’. מצרים ובבל, שתי הציוויליזציות הגדולות של המזרח הקדום אימצו את הזהב והכסף כאמצעי חליפין רשמי וקבוע, ובמאה השביעית לפנה”ס אנחנו מוצאים את המטבעות הראשונים. במשך מאות שנים ערכם של מטבעות נגזר באופן ישיר ממשקל וסוג המתכת, עובדה שמהדהדת עד היום בשמו של המונח העברי ‘כסף’. ולמרות שאקט ההטבעה  היה בשעתו רק סוג של הפגנת ריבונות סמלית, הוא יתברר בהמשך הדרך כקריטי בתולדות האבולוציה של הכסף. מה שנולד כדרך לפאר שליט או קיסר הפך לביטוי הכי משמעותי של כסף מודרני (מה שכלכלנים קוראים לו ‘כסף פיאט’). כלומר, מאחורי המטבע ניצבת ישות ריבונית.

העיקרון הזה איפשר בבוא הזמן להמיר את הערך הפיזי של המטבעות למשהו אחר. העובדה שכסף לא אמור לייצג ערך אוטונומי היא אבן יסוד בכלכלה המודרנית, אבל לקח לעובדה הזו זמן רב לחלחל – עד 1971. בפועל, התוקף של הכסף וערכו נקבעים לפי הבנק המרכזי והחוסן הכלכלי של המדינה שעומדת מאחוריו. את העניין הזה, שהניע את האבולוציה של הכסף ב-2700 השנים האחרונות הביטקוין מאיים לשנות.

 

אז מה זה בעצם ביטקוין?

ביטקוין הוא פיתוח טכנולוגי שנועד לתת מענה לצרכים כלכליים ולוגיסטיים בעידן האינטרנט. הרשת נולדה עם הבטחה כמעט אנרכיסטית של חופש. בפועל רוב הפעילות העסקית מתנהלת בשליטת ובפיקוח של תאגידי ענק שהמידע שלנו חשוף בפניהם, והמסחר מתבצע במערכות סגורות המפוקחות על ידי צד שלישי – בדרך כלל המערכת הבנקאית המסורתית, שגם גוזרת עמלות שמנות. באופן אירוני  כלכלת הרשת וההבטחה ל’שחרור’ דווקא הגבירה את התלות במערכת הבנקאית המסורתית. העובדה שכלכלת מזומן לא רלוונטית ברשת, והמונופול בפועל של הבנקים על העברות אלקטרוניות, הפכו את הכלכלה ליותר ריכוזית.

תנועת הנגד לא איחרה לבוא. אל מול תאגידי הענק והממשלות שמבקשות למשטר את הרשת ולהכיל עליה רגולציה, קמה קהילה שרוצה להחזיר את החופש המוחלט ולהשתחרר מהתלות בתאגידים כמו מייקרוסופט או גוגל. כך נולד הקוד הפתוח. אבל אי אפשר לקיים מציאות כלכלית שמאפשרת טרנסקציות בין מפתחים לצרכנים בזירת הקוד הפתוח בלי להיחשף לאותן מערכות כלכליות סגורות שמהן רצינו להתנתק. סחר חליפין זה לא ממש אופציה, וכשמבצעים עסקה עם ‘כסף’ או שווה-כסף (מניות, אגרות חוב) בעידן האלקטרוני ,חייבים לעבור דרך המערכות הסגורות המפוקחות. את הבעיה הזו בדיוק הביטקוין מתיימר לפתור.

 

ואז הגיעו סאטושי נאקמוטו

הרעיון היה יומרני כי התנאי הבסיסי דרש לדלג מעל שתי משוכות אדירות שהן פרקטיות ופילוסופיות באותה מידה: איך לייצר לאמצעי התשלום ‘ערך’ שמשקף שווי ויציבות, ואיך לייצר מנגנון ביטחון הרמטי שיחסום כל ניסיון הונאה וגניבת מידע.

האתגר הראשון אולי נראה יותר מהותי, אבל ההצלחה העיקרית של הביטקוין נזקפת דווקא לפיצוח סוגיית האבטחה. הקלף החזק ביותר ששיחק ומשחק לידיהם של הבנקים וחברות הסליקה הוא שרק במערכת סגורה ניתן לספק ביטחון לעסקאות ולפרטיות של הצרכנים. בפועל, המערכות האלה כושלות שוב ושוב, אבל רובנו עדיין שבויים של השיטה. את הבאג הזה סאטושי נאקמוטו פתר כשהיה הראשון ליישם את רעיון הבלוקצ’יין (blockchain).

רגע, מי זה או מי הם (לא, אין טעות הגהה בכותרת הביניים) סאטושי נאקמוטו? ומה בכלל זה בלוקצ’יין?

סאטושי נאקמוטו הוא שם העט של האדם או הקבוצה (הדעות על כך חלוקות) שהמציא והציג את הביטקוין. אפשר לדוש שעות בטבעו וזהותו של איש המסתורין, אבל בסקירה זו לא נתעמק בסוגיה.

 

פומביות שמייצרת ביטחון ואנונימיות

טכנולוגיית הבלוקצ’יין היא המקבילה להמצאת הגלגל בתחום המטבעות הדיגיטליים. באבחה אחת היא פתרה קושי מעשי ופילוסופי, והפכה את הכלכלה המבוזרת ברשת למשהו אפשרי.

צירוף המילים: ‘מטבע דיגיטלי’ הוא כמעט אוקסימורון. מידע דיגיטלי, בהגדרה הוא מידע שניתן להעתיק ולשכפל בלי הגבלה – לא ממש תכונה רצויה במטבע. את הבעיה הזו שמכונה בעגה המקצועית ‘בעיית התשלום הכפול’ טכנולוגיית הבלוקצ’יין פתרה מהיסוד.

בלי לצלול יותר מדי לטכנולוגיה, הרעיון המרכזי בבלוקצ’יין הוא שכל העסקאות מתועדות בספר חשבונות משותף. דווקא השיתוף הפומבי הזה מייתר את הצורך בצד שלישי (בנק, פייפל, חברת אשראי) שיאשר את העסקה וייתן לה תוקף. האימות לעסקה נעשה באופן מבוזר על ידי כל מחשבי הרשת – פעולה זו נקראת ‘כרייה’ ואנחנו תכף נדון בה באופן נפרד, כי היא גם זו שבאופן עקיף טוענת את המטבע בערך ממשי.

מלבד תיעוד התשלום, פרטי העסקה הם אנונימיים וכאמור אינם נתונים לפיקוח של צד שלישי המחויב לדווח לרשויות על תנועות כאלה ואחרות. לכל מחזיק ביטקוין יש ‘ארנק אלקטרוני’ עם קוד אישי דרכו הוא מבצע עסקאות.

כל עסקת ביטקוין מתועדת בבלוק שמגובב באמצעות הצפנה מתמטית לבלוק שלפניו ולבלוק שאחריו. מבנה זה שמתעדכן בכל מחשבי הרשת שמריצים את תוכנת הבלוקצ’יין מונע את שכתוב היסטוריית היומן ולמעשה משמש מנגנון הגנה הרמטי. וזה מחזיר אותנו לסוגית הכרייה.

 

כורים ונהנים

כמו עם ‘הדבורים והציפורים’, כל ילד יודע כיצד ביטקוין בא לעולם. הסיפורים על חוות המחשוב הענקיות שמריצות אלגוריתמים מורכבים ומבזבזות תועפות של אנרגיה בשביל ‘לכרות’ ביטקוין מוכרים – במידה מסוימת זה מקנה לו ערך אמיתי (יקר לייצר אותו) והן מונעות את הצפת השוק במטבעות. אבל הדבר הגאוני בעניין הוא שהכרייה אינה סתם גחמה שנועדה לווסת את הזרם של ביטקוין חדש לשוק (מה שהיא אכן עושה). למעשה לכוח המחשוב של העוסקים בכרייה יש תפקיד פרקטי חיוני באימות כלל העסקאות שמתרחשות ברשת. הכוח המבוזר של אלפי המחשבים הוא הבסיס שמאפשר לרשת לפעול ולהתרחב. התגמול לכורים על השירות הזה הם מטבעות ביטקוין חדשים. מאחר שהרשת כל הזמן גדלה, דרישות המחשוב לקבלת ביטקוין עולות בהתאם. למעשה, אין גוף מרכזי אחד והרשת משתמשת בעיקרון הוותיק של שיתוף קבצים ומקנה לביטקוין את כוחו הבלתי תלוי. זה גם מה שהופך אותו למשהו מאוד שונה מ’הכסף’ כמו שהכרנו עד היום.

 

סיכוי וסיכון

בסקירה זו נגענו רק בקצה הקרחון של סוגיות הקשורות לביטקוין ומטבעות דיגיטליים. לא דיברנו על האופן שבו מתנהלות העסקאות ולא הזכרנו מהמורות בדרך, כמו המשבר שפקד את הביטקוין ואת כל הזירה המבוזרת בסוף חודש דצמבר 2017, שללא ספק כלל מאפיינים של ‘בועה’. מסיבות שלא נדון בהן כאן  הביטקוין הגיע לשיא של יותר מ-19,000 דולר (!)  למטבע ואז עבר מהלך מהיר של פיחות והתייצבות על המחיר הנוכחי סביב 7600 דולר למטבע. הנבואה, כידוע, ניתנה לשוטים. אנחנו לא ננסה לנבא את העתיד, אבל אחרי עשור ניתן לקבוע שהביטקוין לא עתיד להיעלם מהנוף בזמן הקרוב והוא בהחלט פותח אפשרויות רבות עבור משקיעים ויזמים. מאידך, כנגד הסיכוי צריך לזכור שלא את הכול אנחנו יודעים לחזות, ודאי כשמדובר בתחום החדש והמתפתח של המטבעות הדיגיטליים.

.

קנה עכשיו


חשוב לדעת: כל ההסברים על המטבעות השונים מבוססים על פרסומים של יוצריהם. אין לראות במידע כהמלצה, או כייעוץ.השימוש באתר על אחיות המשתמש/ת בלבד.


מצאת טעות? כתוב לנו