מבחינה מסוימת מטבע הביטקוין הפך להיות קורבן להצלחה של עצמו. כשהוא הושק בתחילת 2009 אף אחד לא צפה שיצמח כל כך מהר ושגודל בלוק של 1 מגה ביט לא יעמוד בעומס. אבל זה בדיוק מה שקרה וככל שנוצרו יותר פקקים העניין הזה הפך לבעיה. למעשה, חלק ניכר מה’אלטים’ (מטבעות שמכונים כך כי הם נועדו להוות אלטרנטיבה לביטקוין) יצאו לדרך בגלל העילה הזו בדיוק – הביטקוין איטי מכדי לשמש אמצעי תשלום מיידי.
מהר מאוד התעוררה ההכרה שיש כאן בעיה רצינית. אבל מי אמור להתמודד עם הבעיה? בסופו של יום רשת הביטקוין שייכת לכלל המשתמשים בה. קיים מנגנון דמוקרטי לקבלת החלטות, אבל הוא מאוד מסורבל וכאשר קיימות קבוצות כוח במערכת, שהמצב הנוכחי משרת את האינטרסים שלהן, קשה מאוד לחולל שינויים (ושיפורים) ברשת והפיתוח מתקדם בצעדי צב.
הוויכוח בתוך הקהילה נמשך שנים. בינתיים עולם שלם ומקביל של אלטים, שנבנו כדי להתמודד עם הבעיות האלה, צמח לצד ביטקוין, שבאופן מפתיע שמר על הדומיננטיות שלו כ’טורף-העל’ בג’ונגל הקריפטו, למרות החריקות. מתחת בעבע הר געש, ולבסוף, במה שנודע כוועידת ניו יורק (שהיתה בעצם התכנסות של כמה מהשחקנים הגדולים במגרש הביטקוין), הוצא פתרון בדמות פיצול רך זמני שנקרא Segwit2X.
Segwit2X היה אמור להרחיב את הרשת לבלוקים של 4 מגה ביט. עבור רבים בקהילה זה היה בגדר מעט מדי ומאוחר מדי. הם רצו פתרון יותר דרסטי והחליטו לשבור את הכלים ולעשות ‘פיצול קשה’.
פיצול קשה הוא סיטואציה שהרשת מתחלקת לשתי רשתות שונות. מאחר שמדובר ברשת בלוקצ’יין, ברגע שמתבצע הפיצול הרשת מוכפלת, כאשר החלק שהיה עד הפיצול הוא בעצם חלק משותף (נכון יותר לומר ‘זהה’) לשתי הרשתות. הראשונה ממשיכה כרגיל והחדשה שעשתה את השינוי ממשיכה לדרכה.
באוגוסט 2017 רשת הביטקוין פוצלה לשתי פלטפורמות שונות: הביטקוין, שנותר כשהיה, ולצדו הביטקוין קאש, שכבר היה חיה קצת אחרת. מרבית המומחים חשבו שהביקאש (קיצור לביטקוין קאש) יתרסק וייעלם מהר. אבל הוא נשאר בסביבה והפך למטבע יחסית חדש.
מה שעזר לביטקוין קאש לפרוח זה שבזמן הפיצול, שבעצם מתבצע כסוג של הכפלה, כל מחזיקי הביטקוין קיבלו כמות זהה של מטבעות ביקאש. נכון שמהרגע הראשון הביקאש היה בעל ערך נמוך הרבה יותר מזה של הביטקוין, אבל היה לו מספיק ערך בשביל שיהיו מספיק אנשים שירצו שהוא יצליח. ומאחר שמהרגע הראשון היו הרבה מאוד מטבעות בסירקולציה בהחלט עזר לביקאש להתבסס, וגם היום הוא יושב במקום השישי המכובד בעשירייה הראשונה. ועם דמיון מוחלט לביטקוין, למעט בלוקים בגודל של 8 מגה (לא מרשים כמו הרבה רשתות אחרות, אבל הרבה יותר מוצלח מהביטקוין), גם יש לו מה למכור.
ברגע שביקאש הצליח לעבור פיצול ולהישאר בחיים, הדלת נפתחה. זה פתאום היה רעיון ישים, ובעוד רשת הביטקוין סוערת לקראת היישום בפועל של Segwit2X, שחזר לעורר התנגדות גדולה לקראת היישום שלו בפועל בחודש נובמבר 2017, התעוררו משתמשי ביטקוין ב-24 לאוקטובר 2017 לגלות שבדיוק החלה הכרייה של בלוק מספר 491,407, הרשת התפצלה, ועכשיו יש להם בארנק, בנוסף לביטקוין, מטבע חדש שנקרא ביטקוין GOLD או BTG.
למה בכלל התבצע הפיצול הזה? הרי אם המפצלים לא היו מרוצים מאיטיות הרשת ו’הפקקים’ הם יכלו לעבור לביקאש בכל רגע. למה צריך עוד פלטפורמה מפוצלת? ובכן, הפיצול שהוליד ביטקוין גולד נבע מסיבה שונה לחלוטין ומעוד סוגיה שנחשבת בעייתית בעיני פעילים ברשת – ריכוזיות הכרייה.
מה זאת אומרת ‘ריכוזיות’? הרי ביטקוין הוא פלטפורמת קוד פתוח ולא צריך לבקש רשות מאף אחד, אפשר פשוט להתחיל לכרות, ככה זה לפחות אמור להיות בתיאוריה.
תיאוריה לחוד ומציאות לחוד, התרחיש הרומנטי בו כל סטודנט עם חיבור לאינטרנט נותן למחשב האישי שלו לפתור לו את הבעיות העתידיות של הפנסיה היה נכון, אולי, בשנה הראשונה לקיום הביטקוין. מהר מאוד ‘השוק’ גילה את הפוטנציאל של הביטקוין ונכנס לפעולה.
פותחו מעבדים חזקים בשם ASIC שיועדו במיוחד לכריית ביטקוין. מעבדי ASIC יקרים להחריד וזוללים כמויות חשמל שיכולות להאיר את כל רמת גן למשך שנה. במילים אחרות: ‘היד הנעלמה של השוק’ העיפה את כל הכורים הקטנים מחוץ למגרש. בתחרות הזו למחשבי ה-CPU הקטנים לא נשאר סיכוי קלוש. מהר מאוד השתלטו תאגידי כרייה על שוק הביטקוין, והערכות מדברות על כך שתשעים אחוזים ממטבעות הביטקוין החדשים שנכרים נאספים על ידי כמהר גורמים שאפשר לספור אותם על אצבעות יד אחת. ברשת שמתיימרת להיות מבוזרת זה לא מצב אידיאלי.
לאותם תאגידי כרייה יש גם כוח לא מבוטל בתוך הרשת, ולפחות בכמה מקרים היה חשד שהם מנפחים עמלות כדי לתת קדימות בעסקאות. המצב הזה הרגיז רבים.
אבל את ביקאש זה לא עניין, וגם בפלטפורמה שלה אלגוריתם הגיבוב היה כזה שמעניק את כל המגרש למעבדי ASIC. בגלל זה ביטקוין גולד באה לעולם. אלגוריתם הגיבוב שלה כולל מנגנון שמקשה על מעבדי ASIC ונועד למנוע את כניסתם למגרש ולהשאיר את הזירה כולה בידי הכורים הקטנים. בכך, היא גם הופכת את הפלטפורמה להרבה יותר מבוזרת, וגם מאפשרת קיום לכורים קטנים שאפילו המציאו את השם – ביטקוין CPU.
אחרי שזה נאמר צריך לציין שבביטקוין גולד משתדלים להימנע מלפתוח חזית מול הביטקוין, ומתעקשים בתוקף, שבניגוד לביקאש, הם לא בתחרות עם הביטקוין. הזווית שלהם מעניינת. הם מצביעים, בצדק, שבשונה ממקרה ביקאש הביטקוין לא נפגע ובמידה מסוימת הפיצול של ביטקוין גולד אפילו גרם להעברת כסף מהאלטים לביטקוין.
נסביר: אחרי הפיצול הקודם הרבה מאוד אנשים נפטרו מהר מדי מהביקאש שלהם, ואפילו איבדו אותם בגלל התנהלות טיפשית. הפעם, הציבור למד את הלקח ונערך, כך שלפני הפיצול היתה תופעה של רכישה מוגברת של ביטקוין (על חשבון שוק האלטים שהצטמצם באותם ימים). ההיגיון היה פשוט – ככל שיהיה לי יותר ביטקוין אקבל יותר מטבעות BTG.
אבל הנקודה החשובה באמת מאחורי הטענה שביטקוין גולד לא מתחרה בביטקוין, באה מכיוון אחר.
כזכור, רשת ביטקוין היום מתקיימת רק על שרתי ASIC. כשביקאש התפצלה ממנה, כרבע מהכורים עשו את החשבון שלהם ובחרו לנטוש את ביטקוין. זה יצר בעיית תשתית. אבל ביטקוין גולד מראש מכוונת לכורי CPU, כך שביטקוין לא איבדה כוח כרייה מהמהלך. באופן אירוני מי שנפגעה מהמהלך באספקט הזה היתה רשת האת’ריום שמושתתת על כריית CPU ולא מעט כורים נטשו את האת’ריום בשביל הדשא הירוק של ביטקוין גולד.
נכון לספטמבר 2018 שערו של מטבע BTG עומד על 22 דולר אמריקאי וממוקם במקום ה-23 בדירוג. זה לא רע בכלל, אבל ביחס למקום השישי של ביקאש, זה מעט מאכזב. בסופו של יום ההבדל הטכנולוגי היחיד בין ביטקוין לביטקוין גולד הוא אלגוריתם הכרייה. זה בהחלט הופך את הרשת ליותר מבוזרת בהקשר הזה. אבל האם זה באמת כל כך חשוב? הדעות חלוקות אפילו בשאלה הזו. יש מי שטוען שהכרייה הריכוזית בביטקוין היא תופעה חיובית. אבל לא בטוח שגם מי שחושב שכרייה ריכוזית היא איום מסוכן, יסתפק רק במהלך הזה בשביל להצדיק מטבע חדש. מנגד, הביטקוין גולד תכף סוגר שנה וממוקם די גבוה בדירוג ושומר על יציבות יחסית כך שבינתיים בהחלט שווה לעקוב אחריו.
חשוב לדעת: כל ההסברים על המטבעות השונים מבוססים על פרסומים של יוצריהם. אין לראות במידע כהמלצה, או כייעוץ.השימוש באתר על אחריות המשתמש/ת בלבד.
