“I started a joke which started the whole world crying”
תחום הקריפטו עמוס בסיפורים משונים, אך כנראה נסיבות הולדתו של הדוג’קוין (Dogecoin) יתברגו גבוה מאוד בצמרת הרשימה של השיאים הביזאריים. במקרה של דוג’קוין האסוציאציה לשורת הפתיחה של הלהיט העתיק של הבי ג’יז, כמעט מתבקשת – כי מטבע הקריפטו הזה התחיל כבדיחה. בחודש ינואר 2018 רשם מטבע הדוג’קוין שווי שוק של 2 מיליארד דולר וזו, ממש, לא בדיחה.
ב-23 בפברואר 2010 העלתה גננת יפנית בשם אטוסקו טסו תמונה של קאבושו, כלבת השיבה-אינו לבלוג הפרטי שלה. משם לקח משתמש אלמוני את התמונה: https://i.kym-cdn.com/photos/images/original/000/581/296/c09.jpg
והעלה אותה לאתר טמבלר עם התיוג: LOOK @ THIS FUKKIN DOGE. מהר מאוד היה מי שלקח את התמונה והוסיף לה כיתוב משעשע והיא הפכה לאחד הממים הפופולריים ברשת עם טקסטים שנונים מתחלפים שנודעו בקיצור כ-DOGE (דוג’) השיבוש של המילה dog שהופיע בשיתוף הראשון. המם של קאבושו כלבת השיבה-אינו המשיך לצבור תאוצה וחיים ברחבי האינטרנט – גולשים המציאו משחקים והקדישו בלוגים לתמונה. בשנת 2013 כשטירוף ה-DOGE היה בשיאו (ברחבי העולם כבר נמכרו מרצ’נדייז עליהם התנוססו תמונות של כלבת השיבה-אינו), שני חברים מהעיר פורטלנד, עובד במחלקת השיווק של חברת אדובי בשם ג’קסון פאלמר, ובילי מרקוס שעבד כמפתח ב-IBM החליטו ללכת עם השיגעון הזה צעד קדימה ולייסד מטבע פארודי בשם המוקדש ל-DOGE. כן, כך נולד הדוג’קוין, בתור בדיחה של היפסטרים שיצאה מכלל משליטה.
בדיחה או לא בדיחה. ג’קסון פאלמר הוא טיפוס רציני שהחליט שגם פרודיה ראוי למתוח עד הסוף, אז אחרי שהוא רכש את הדומיין dogecoin.com, הוא ובילי מרקוס אספו כמה חברים שהכירו את עולם הקריפטו והקוד הפתוח וקיבצו צוות שירים את הפרויקט. היפה בכל הסיפור הוא שזה הרבה יותר פשוט ממה שזה נשמע. חבורת ההיפסטרים מפורטלנד לא נדרשה להשקיע יותר מדי בפיתוח. היו בסביבה מספיק פלטפורמות ‘קוד פתוח’. חלק מהרעיון של ‘קוד פתוח’ הוא שימוש חופשי ללא זכויות יוצרים. כל אחד יכול להשתמש בפלטפורמות קיימות כנקודת התחלה לדבר הבא.
זה מה שעשו פאלמר וחבריו, הם לקחו פלטפורמה של מטבע קיים בשם Luckycoin ולמעשה מיתגו אותו מחדש עם תמונה של כלבה, ביצעו בו אדפטציות קלות והרי לכם הדוג’קוין, בדיחת הקריפטו הראשונה שהושקה בקרב מעריצי ה-DOGE בדצמבר 2013.
Luckycoin עצמו מבוסס על האלגוריתם של מטבע הלייטקוין. אז בואו נעצור רגע ונדבר על הלייטקוין, כי מבחינת טכנולוגיה ומודל כלכלי (ובהמשך תגלו כי ‘הבדיחה’ יושבת על יסודות פיננסיים איתנים), הלייטקוין עשה לדוג’קוין את רוב העבודה.
הלייטקוין הוא מטבע פרי פיתוח עצמאי של מהנדס תוכנה צעיר בחברת גוגל בשם צ’רלס לי. בזמנו הפנוי התעניין צ’רלס לי ברשת הביטקוין, הוא זיהה כמה מהחסרונות שלה והחליט לפתח מטבע משלים לביטקוין שייתן מענה לבעיות. לי פיתח אלגוריתם בלוקצ’יין שמאוד דומה לזה של הביטקוין (באופן שבהמשך יאפשר שיתוף פעולה בין רשתות בעלות ‘אקו סיסטם’ קרוב), אבל עם קצב יצירת בלוקים גבוה יותר שיפחית את בעיית ‘הפקקים’, ומטבע דיגיטלי עם מיקרו יחידות בשווי נמוך שיאפשר גם קניות קטנות כמו כוס קפה. באוקטובר 2011 צ’רלס לי כרה בעצמו את 150 המטבעות הראשונים וכך בא ה-LTC (השם של הלייטקוין במערכות המסחר) לעולם.
הלייטקוין הצליח כי הוא ענה על צורך אמיתי, זה מקרה די נדיר של רעיון מאוד מוצלח שמבוצע מספיק טוב כדי שחוכמת ההמונים תמשוך אותו למעלה באופן ויראלי ללא שום פוש שיווקי בשלבים הראשונים. בשנת 2013 כשתעלול הדוג’קוין יצא לדרך הלייטקוין היה כבר אחד ממטבעות הקריפטו הכי נפוצים בשימוש סחיר יומיומי. העובדה שיחידות הבסיס זעירות ומגיעות לחלקיק הסנט וכמעט לא מורגשות, מהווה חלק נכבד בהחלטה של הדוג’קוין להשתמש בפלטפורמה של הלייטקוין ותתגלה כמרכיב מהותי בהצלחה שלו בהמשך. חלק מזה קשור למנגנון הכרייה שהוא פשוט ודורש רף כניסה נמוך שאפשרי גם לכורה מתחיל ברמה הביתית. יתרון נוסף של הפלטפורמה (של הלייטקוין ותואמיו) קשור למהירות ולקלות שבה ניתן להפיץ ולשלוח אותו – רוצה לשלוח לחבר תשורה בלייטקוין? אפשר לעשות את זה בלחיצת כפתור. את התכונה ‘החברתית’ הזו הדוג’קוין לקח הרבה יותר רחוק.
ב-6 בדצמבר 2013 הושק המטבע באופן ‘רשמי’, הרשת נכנסה לפעולה ומטבעות נכרו. מכאן העניינים איבדו שליטה ונכנסו לקצב מטורף. האהדה ל-DOGE עשתה את שלה וחובבי המם הצטיידו במטבע החדש ושלחו אותו לחברים ברחבי העולם. ספק אם מישהו מהם חשב שהוא מעביר ‘כסף אמיתי’, אבל הביקוש לקריפטו הפארודי גבר וגאה. צחוק, צחוק אבל ביקוש זה ביקוש וכך ב-19 בדצמבר פחות משבועיים אחרי ש’הבדיחה’ קיבלה חיים, השווי של המטבע קפץ בשלוש מאות אחוזים. פאלמר ומרקוס עוד לא הספיקו לעכל מה קורה כאשר ב-25 בדצמבר, כשהדוג’קוין עוד לא שלושה שבועות באוויר, האקר חדר למערכת וגנב מיליוני מטבעות. מה שבכל רשת אחרת היה נתפס כאסון חסר תקנה, נחשב היום פרדוקסלית לאחת הסיבות שהרשת הצליחה. תרשמו עוד טוויסט מוזר בעלילה.
גניבת המיליונים עשתה שני דברים. ברמה הפילוסופית הפשוטה (והאירונית) הגנבה הזו החדירה בחברי הקהילה (בשלב הזה קהילה הרבה יותר ‘חברתית’ מ’כלכלית’) תחושה של ערך – “הי, אם מישהו טורח לגנוב את זה כנראה שזה שווה!” הדבר השני היה משמעותי אפילו יותר – יח”צ. הרבה מאוד יח”צ. גניבה של מיליונים מייצרת ‘חדשות’ בעולם הקריפטו. אפילו כשמדובר בכסף פארודי, מהר מאוד הסיפור של הגנבה ודוג’קוין סוקרו בהרחבה בכל האתרים והבלוגים שעוסקים במטבעות קריפטו. בין לילה הוא הפך ל’אלט’ הכי מדובר ברשת. מדובר בסיקור שפחות או יותר מוכיח את נכונות הקלישאה: “אין דבר כזה סיקור שלילי”. קריסת אבטחה כזו ברשת בלוקצ’יין אמורה להיות אסון תדמיתי. אבל עם הדוג’קוין קרה דבר הפוך, וזה קרה בגלל הקהילה הייחודית שנוצרה סביבו.
כזכור, הדוג’קוין נולד כבדיחה שהופצה בקרב חובבי המם של הכלבה קאבושו. הקהילה כולה התגייסה לתרום חזרה את הסכום שנגנב וההתגייסות הזו סוקרה בהרחבה וזכתה לאהדה רבה, ועד מהרה היה קרוסאובר של תומכים שבאו מקהילת הקריפטו והרחיבו את הבסיס של חובבי ה-DOGE. תוך חודש סכום הגניבה כוסה במלואו על ידי המשתמשים ברשת והסיפור הזה הפך לאתוס המכונן שלה שטען אותה ב-DNA חיובי שמלווה אותה עד היום.
זה לא מקרי שמשתמשי הדוג’קוין נחשבים לאנשים הכי נחמדים במגרש הקריפטו. הרוח הזו של נדיבות וידידותיות מתובלות בהרבה מאוד הומור היא מרכיב משמעותי בהצלחה של הרשת שפשוט אי אפשר לכמת.
נכון שדוג’קוין בחרו פלטפורמה חכמה ובסופו של דבר (אחרי שנחסמו פרצות האבטחה) גם הציגה רשת גמישה, מהירה וורסטילית. אבל קשה לומר שהיא הביאה הרבה חידושים טכנולוגיים שלא ראינו לפני זה (בהמשך הרשת תציג גם כאלה), היא הביאה לשולחן אנרגיות טובות והייפ אופנתי והמון אנשים רצו ורוצים להיות חלק מזה. מבחינת ההתנהלות בימיה הראשונים היא התנהגה יותר כרשת חברתית מאשר פלטפורמת קריפטו. כולם רצו להיות חלק מהדבר המגניב שנקרא DOGE. בינואר 2014, בערך חודש וחצי אחרי שהדוג’קוין הושק, הכוח של “המגניבות” הזו הפתיע את כל העולם – היקף ‘העסקאות’ בדוג’קוין השתווה לזה של הביטקוין. סביר שהאדם הכי מופתע בעולם היה ג’קסון פאלמר עצמו שבדיעבד מתאר את העניין בראיון עיתונאי כך: “אני חושב שזה אומר הרבה על המצב של המסחר בקריפטו באופן כללי, אם מטבע עם כלבה עליו, שלא פירסם עדכון תוכנה יותר משנתיים, הוא בעל שווי שוק של יותר ממיליארד דולר”.
ככה, בלי להתכוון, החבורה הקטנה שהתקבצה סביב פאלמר הביאה לעולם מטבע. הם כבר לא יכלו לסגת ובשלב הזה גם כבר כנראה הבינו שיש מצב שהבדיחה הקטנה הזו הפכה אותם בטעות למיליונרים. פאלמר עצמו, עזב את המיזם כבר בשנת 2015, הוא עדיין עוקב אחריו ויש להניח שהוא ‘מסודר’. המשתמשים מצדם, גם הם גילו שמטבעות ה-DOGE שברשותם אינם בדיחה ופה מתחיל הדבר היפה באמת. עסקים קטנים רבים שמקורבים לקהילה הזו התחילו לקבל תשלומים בדוג’קוין והוא נהפך לאחד ממטבעות הקריפטו הסחירים ביותר ואחד הבודדים שמתפקד כ’כסף’ בעולם האמיתי שמחוץ לבלוקצ’יין. הבדיחה הזו הלכה רחוק, אבל קשה לומר שרחוק מדי. כי בסך הכול עבור מי שמאמין בעתיד של כסף קריפטו הסיפור של ה-DOGE הוא סיפור מאוד חיובי וההוויה הנדיבה הזו עדיין כאן, גם ברמת הרשת.
כאן המקום לציין שדוג’קוין כרשת מתחזקת את האוריינטציה הזו בעזרת פרויקטים של תרומה לסביבה ולקהילה. פרויקט אחד שהרשת קידמה היה מימון חפירת בארות מים נקיים בקניה. פרויקט אחר שמלמד קצת גם על טוב הלב והנדיבות של הרשת וגם על האופי ההומוריסטי אנרכיסטי שלה, האימוץ והמימון של, תחזיקו טוב, נבחרת ג’מייקה במזחלות לאולימפיאדת החורף בסוצ’י ב-2014. בזכות דוג’קוין הנבחרת הגיעה למעמד הזה. הם לא הביאו מדליה, אף אחד לא חשב שיביאו, זה מה שנחמד בדוג’קוין, כמטבע שהתחיל בגלל מם של כלבה אין לו בעיה לתמוך באנדרדוג. כמו שדוג’קוין הוכיחה, לפעמים זה אפילו משתלם.
חשוב לדעת: כל ההסברים על המטבעות השונים מבוססים על פרסומים של יוצריהם. אין לראות במידע כהמלצה, או כייעוץ.השימוש באתר על אחריות המשתמש/ת בלבד.
