שווי שוק כולל :
שווי שוק ביטקויין :
שווי שוק לייטקויין :
מחיר ביטקויין :
Litecoin
( לייטקויין )
שווי שוק
מחזור 24 ש
מטבעות
דרוג

מטבע לייטקוין – כל מה שרציתם לדעת

  בשנת 2011 החל צ’רלס לי, מהנדס תוכנה צעיר שעבד במטה גוגל, להתעניין בביטקוין. הוא שם לב לבעיית ‘צוואר הבקבוק’ שבגללה זמני אימות (ובפועל ביצוע) העסקאות בביטקוין הלכו והתארכו. בשונה מרעיונות מאוחרים יותר להטמעת פתרון בתוך הרשת, רעיונות שהובילו בסוף לפיצולה לשני מטבעות (ביטקוין וביטקוין קאש), צ’רלס לי חשב על רעיון לרשת חדשה, שמצד אחד אינה קשורה לביטקוין, אך מצד שני נועדה להשלים את רשת הביטקוין ולתת מענה בסגמנט העסקאות הקטנות ובכך לנתב חלק מהעומס. כך נולד מטבע הלייטקוין שסימונו במערכות המסחר הוא LTC.

איך לחלץ את הבלוק בבלוק באמצעות לייטקוין

צ’רלס לי זיהה שלא קיימת הפרדה בין עסקאות ביטקוין גדולות כמו רכישת נדל”ן, רכב והשקעות לעסקאות הקטנות כמו רכישה של פרטי אספנות, בגדים וכרטיסים. מבחינת הבלוקצ’יין של ביטקוין כולן זהות ודורשות אימות באותו תהליך – דולר או מיליון, מבחינת האלגוריתם זה היינו הך, כל עסקה צריכה להיות מאומתת בבלוקצ’יין ומאחר שכל בלוק הוא בגודל של מגה ביט אחד, שמאפשר ביצוע של 7 עסקאות בשנייה, התחיל להשתרך תור של דקות ארוכות. אם בעסקה גדולה כמו רכישת דירה המתנה כזו היא בגדר הסביר, כשמדובר בעסקה קטנה כמו רכישת ספר אונליין מרבית המשתמשים לא יתלהבו להמתין דקות ארוכות מול המסך עד שהעסקה תאושר. יותר פשוט להיכנס לפיי-פאל ולהשלים את העסקה בשניות. ואכן, צוואר הבקבוק הבריח לא מעט משתמשים קטנים מביצוע עסקאות בביטקוין. גם אם בקצב הגידול הנוכחי של הרשת הירידה הזו לא פוגעת כרגע בצמיחה, הרי שמבחינת החזון של הכלכלה המבוזרת והנגשתה לציבורים רחבים זו בהחלט בעיה. בנקודת הזמן ההיא החזון המקורי של הביטקוין על מטבע דיגיטלי ורסטילי שבאמצעותו ניתן לשלם על כוס קפה או קניות בסופר נראה כמו חלום רחוק. מטבע לייטקוין

 

 

לייטקוין – כסף דיגיטלי קטן

כמו ששמו מרמז, העסקאות הקטנות, ‘קלות’, הן אלו שמטבע הלייטקוין (לייט = קל) מכוון אליהן. צ’רלס לי חוזר ומדגיש שהוא מעולם לא רצה או ניסה להתחרות בביטקוין ושבחזון שלו מדובר בשני מטבעות שצריכים לעבוד בסינרגיה האחד לצד השני – כמו זהב וכסף.   אבל את כל זה אנחנו יודעים בדיעבד, כי צ’רלס לי לא פירסם את הרעיון, הוא לא ניסה לגייס הון ולפנות לאנג’לים (משקיעים פרטיים בענפי הייטק שמסייעים ליזמים בתחילת דרכם בתמורה לנתח שמן מההכנסות העתידיות), הוא המשיך לעבוד כמפתח בגוגל ובשעות הפנאי, על המחשב הפרטי שלו הוא בנה תוכנת בלוקצ’יין דומה מאוד לביטקוין (סוג של אדפטציה לתוכנה המקורית), אבל עם כמה שינויים שהופכים את זמן אימות העסקה להרבה יותר קצר. את כל זה הוא עשה בעצמו ואז ‘כרה’ בעצמו את 150 מטבעות הלייטקוין הראשונים (מתוך 84 מיליון אפשריים) ועם זה הוא יצא החוצה בחודש אוקטובר של שנת 2011.   כך, באופן מחתרתי, הגיח הליטקוין לעולם. העובדה שאנחנו עכשיו מייחדים לו סקירה היא כנראה ההוכחה הטובה ביותר שלפעמים רעיון באמת מוצלח, שעונה על צורך אמיתי בשוק, זה כל מה שצריך בשביל להצליח. עובדה, נכון למאי 2018 מחיר המטבע ונפח הפעילות שלו מגלמים שווי שוק של 17 מיליארד דולר.   אין ספק שהמטבע לקח ‘טרמפ’ ורכב על ההצלחה (והטכנולוגיה) של הביטקוין, אבל ‘הטרמפ’ הזה נשא אופי חדשני ונתן פתרון לבעיה אמיתית של קהיליית הביטקוין, ולכן רבים מהמשתמשים ברשת הביטקוין אימצו ארנק LTC אלקטרוני כפתרון שלהם לעסקאות קטנות ב’כסף דיגיטלי קטן’.   צ’רלס לי עצמו, המשיך לעבוד בגוגל עד שנת 2013 ואז עבר לעבוד עבור Coinbase חברת המסחר הגדולה בעולם למטבעות קריפטוגרפיים. האירוני בעניין זו העובדה שכאשר צ’רלס לי החל לעבוד בחברה, Coinbase עדיין לא הכירה בלייטקוין כמטבע לגיטימי. זה השתנה בהמשך הדרך וכדי שטענות על ניגוד עניינים לא יפגעו במוניטין שלו ושל לייטקוין, צ’רלס לי מכר את מרבית אחזקותיו בלייטקוין.

אז מה ההבדל בין לייטקוין לביטקוין?

כאמור, צ’רלס לי למעשה לקח את פלטפורמת הקוד של ביטקוין ועשה לה אדפטציה קלה. השינויים שהוא ביצע נועדו הן לפתור את בעיית ‘צוואר הבקבוק’ והן ליצור מודל שעיקרו מבוסס על עסקאות קטנות.   הבדל מהותי אחד קשור לשיטת הכרייה (שאחראית גם על אימות העסקאות בבלוק). בעוד האלגוריתם של ביטקוין משחק לטובת מחשבים עם כוח עיבוד חזק, האלגוריתם של לייטקוין נותן יתרון למחשבים עם זיכרון קשיח. השינוי הזה אמור היה לתת יתרון ל’כורים ביתיים’ וליצירת רשת יותר מבוזרת, וזה אכן היה המצב בתקופה הראשונה, אבל מהר מאוד קמו גם בלייטקוין ‘תאגידי כרייה’ שהצליחו באמצעות השקעה בחומרה לייצר יתרון ולדחוק את הכורים הביתיים מחוץ למשחק. כך שבאספקט הזה לייטקוין כשלה ומבחינת ‘ריכוזיות הכרייה’, לייטקון אפילו פחות מבוזרת מביטקוין. צריך לציין שלמרות שכריית הלייטקוין הרבה יותר חסכונית מזו של הביטקוין והמספר בפועל של המטבעות הנכרים גדול יותר – כריית ביטקוין היא עדיין עסק רווחי יותר, כי פר מטבע הערך של הלייטקוין רחוק מאוד מזה של הביטקוין, וסביר שהפער הזה תמיד יהיה משמעותי לאור הייעוד של המטבעות (מבחינת היקף העסקה).   הבדל חשוב נוסף קשור למהירות יצירת הבלוק. בלוקים של לייטקוין הם בגודל זהה לבלוקים של ביטקוין (1 מגה ביט), אבל בעוד תהליך יצירת בלוק חדש בביטקוין עורך 10 דקות, בלייטקוין התהליך הזה עורך 2.5 דקות מה שמאפשר לרשת לבצע פי ארבעה יותר עסקאות בכל 10 דקות. למעשה, זה מה שאיפשר ללייטקוין לשחרר את ‘צוואר הבקבוק’ ולהיות אלטרנטיבה אטרקטיבית למי שרצה לעשות עסקאות מהירות.

התפתחות המטבע לייטקוין

למרות שנקודת הפתיחה של הלייטקוין היתה טובה מזו של הביטקוין בקצב אישור העסקאות (פי 4 יותר עסקאות בכל 10 דקות) גידול המשתמשים החל להאט גם בה את הקצב. בשנת 2015 פיתח צוות הביטקוין core פרוטוקול בשם סגוויט, שאמנם לא משנה את נפח הבלוק, אך מאפשר לדחוס יותר עסקאות בשנייה וזאת תוך כדי שמירה על הרשת הקיימת. הקוד של הקהילה המבוזרת דורש 95% הסכמה מהמשתמשים כדי לחולל שינוי מבני כזה. בעוד בביטקוין התנהלה מלחמת עולם בין התומכים באימוץ סגוויט לאלו שדרשו פיצול שלם (‘מלחמה’ שהובילה לפרישה של חלק מהקהילה והקמת הביטקוין קאש); בלייטקוין אמצו את הסגוויט כבר באפריל 2017, שלושה חודשים לפני שביטקוין עשו את זה אחרי ש’סוסי’ הביטקוין קאש ברחו מהאורווה. העובדה שבסוגיה הזו לייטקוין נטלה את הבכורה הוסיפה לה מוניטין, והאופן החלק בו הטמעת הפרוטוקול בלייטקוין עברה, כנראה שגם הקל על קהילת ביטקוין לבצע את המעבר.

טכנולוגיית הלייטנינג

עדכון הסגוויט נתן ללייטקוין יותר מהגדלת נפח ומהירות אימות העסקאות, הוא איפשר לרשת יישום של טכנולוגיה חדשה בשם Lightning Network או בקיצור LN. ה-LN איפשר לרשת הלייטקוין לפתח רשת לוויין שפועלת מחוץ לפרוטוקול המרכזי וניתן לבצע בה עסקאות P2P באמצעות חוזים חכמים ולקבל אישור מיידי לפני אימות בבלוק – כלומר אין שום המתנה (העסקה מקבלת תוקף מיידי ואילו הרישום בבלוק מתבצע באופן אוטומטי במועד מאחר יותר) ותיאורטית אין שום הגבלה על כמות העסקאות שמתבצעות באופן סימולטני.   אבל הדבר הכי משמעותי שממשק ה-LN מוסיף ללייטקוין זה היכולת לבצע עסקאות P2P בין רשת בלוקצ’יין אחת ובין רשת בלוקצ’יין שנייה. או במילים אחרות לבצע עסקאות בין ביטקוין ללייטצ’יין ובכך לממש את החזון של צ’רלס לי של שני מטבעות שפועלים בסינרגיה.   ועוד משהו קטן אבל חשוב: המעבר לממשק LN צפוי להוריד את עלות העמלות. גם היום העמלות על ביצוע עסקה בלייטקוין נמוכות משמעותית מעסקה בביטקוין, אך מאחר ועמלות הן גם נגזרות מנפח העסקה (וכזכור ממוצע העסקאות בביטקוין הוא גבוה בהרבה מזה של לייטקוין) קשה לדעת באמת עד כמה הפער משמעותי – מה שברור זה שמעבר ל-LN הופך אותן למזעריות ועבור מי שמרבה במסחר באמצעות מטבעות דיגיטליים זה עשוי להיות בונוס משמעותי.  

חשוב לדעת: כל ההסברים על המטבעות השונים מבוססים על פרסומים של יוצריהם. אין לראות במידע כהמלצה, או כייעוץ.השימוש באתר על אחריות המשתמש/ת בלבד.

מצאת טעות? כתוב לנו