מחסור באנרגיה ושימוש באנרגיה ‘לא נקייה’ הן מהבעיות הבוערות בעולם שלנו. למרבה הצער, בסוגיה הסביבתית הגדולה הזו, הבלוקצ’יין מהווה היום חלק ניכר מהבעיה. כמויות האנרגיה שרשת הביטקוין לבדה צורכת בשנה, מסתכמות ביותר מאחוז מכלל צריכת החשמל השנתית בעולם. תאגידי כריית הביטקוין צורכים יותר חשמל ממה שצורכות מרבית מדינות העולם. מדובר בחדשות רעות גם לעתיד של הקריפטו; אם כרגע, כאשר רק אחוזים בודדים משתמשים במטבעות קריפטו, יש לחץ בשוק האנרגיה, האם בכלל יש מספיק אנרגיה בשביל לנהל כלכלה גלובאלית על בלוקצ’יין? אם השאלה נוגעת לפלטפורמות מהסוג של ביטקוין – התשובה היא שלילית.
חלק ניכר מפלטפורמות הבלוקצ’יין שהופיעו אחרי הביטקוין בהחלט לקחו את השיקול האנרגטי בחשבון ורובן בחרו לנקוט בגישה יותר חסכונית באנרגיה ואימצו אימות וכרייה חסכוניים מאלה של הביטקוין. Power Ledger, מנסה ללכת רחוק יותר ולרתום את הבלוקצ’יין לטובת קידום וייעול הסחר באנרגיה נקייה ומתחדשת.
איך בלוקצ’יין יכול לקדם שימוש באנרגיה מתחדשת? כמו שהוא יכול לשפר התנהלות בכל תחום אחר – לאפשר מסחר ישיר באנרגיה נקייה בלי מתווכים ולנהל מערכת מעקב ורישום הוגנת וחפה מטעויות באמצעות ‘חוזים חכמים’. זה בדיוק מה ש- Power Ledger מתיימרת לעשות.
מנקודת מבט ישראלית, שמתנהלת במשק אנרגיה מאוד סגור ומונופוליסטי, קשה לתפוס את הרעיון הזה וחבל, כי ישראל היא מחלוצות השימוש באנרגיה סולארית.
כאשר מדברים על ‘אנרגיה נקייה ומתחדשת’ מתכוונים בעיקר לאותם פאנלים סולריים (וגם לטורבינות רוח שמייצרות חשמל). מדובר בטרנד עולמי שנמצא בצמיחה מתמדת, ובמדינות גדולות בהן מערכת החשמל יותר מבוזרת נכנסים למגרש הזה הרבה מאוד שחקנים קטנים. באספקט הזה המדינה שתחום האנרגיה המתחדשת צובר הכי הרבה תאוצה היא אוסטרליה. המרחקים העצומים שמקשים לנווט ברשת החשמל הארצית מוסיפים אתגרים טכניים ומסחריים נוספים; לכן בטח לא תופתעו לשמוע ש- Power Ledger היא מיזם אוסטרלי למהדרין.
Power Ledger נוסדה באוגוסט 2016 על ידי קבוצה של חוקרים, כלכלנים, מפתחים ויזמים אוסטרלים בראשות ד”ר ג’מה גרין. הגדרת המיזם היתה מאוד ממוקדת: פלטפורמה מבוזרת למסחר באנרגיה. למרות שההגדרה הזו נשמעת קצת ערטילאית, עבור שחקנים קטנים בביזנס הזה Power Ledger מייצרת פתרון שחוסך הרבה כאבי ראש ושבסופו של דבר שווה למשתמשים כסף. לראיה, Power Ledger הצליחה לגייס יחסית בקלות 24 מיליון דולר בהנפקות ICO.
Power Ledger הושקה כפלטפורמת מסחר גלובאלית על רשת האת’ריום והיא מורכבת מכמה שכבות. השכבה הראשונה היא שכבת האת’ריום שמאפשרת התקשרות עם גורם צד שלישי. מתחת לשכבה זו יש שכבה של ‘חוזים חכמים’ שמהווה את הליבה הפונקציונלית של הרשת, מתחתיה שכבת בלוקצ’יין ייעודית עליה מתבצעות העסקאות באמצעות אלגוריתם POS (Proof Of Stake) שהותאם במיוחד לתחום הסחר באנרגיה, ובנוסף יש שכבה של אפליקציות שעל חלקן נתעכב בהמשך.
כמו פלטפורמות נוספות על האת’ריום, Power Ledger עובדת בשיטת המטבע הכפול. המטבע העיקרי והנסחר הוא מטבע ה-POWER. במועד ההנפקה נוצר מספר סופי של 1,000,000,000 מטבעות POWER על בסיס טוקן ECR20 של האת’ריום. המטבע הזה משמש כ-GAS ברשת וכנקודת המוצא לביצוע כל הפעולות. מלבד זה קיים מטבע ייעודי לביצוע סחר באנרגיה שנקרא SPARKZ. מטבע זה נוצר לפי דרישה פר פרויקט (מומר מ-POWER) והוא מיועד לביצוע העסקאות בפועל.
אבל למה שאנשים בכלל ירצו להתעסק עם קנייה של ‘אנרגיה’? הרי יש רשתות חשמל ארציות שמספקות חשמל לכל דורש, בסוף החודש מקבלים חשבון ומשלמים (אפשר גם עם הוראת קבע), למה שמישהו ירצה לרכוש חשמל ממערכת בלוקצ’יין? איזה יתרון יש לעניין הזה על הדרך המקובלת לרכוש חשמל? ובכן, המפתח הוא מאיפה החשמל הזה מגיע. ארגונים וגופים רבים בעולם המערבי מתנהלים לפי חוקי הקיימות. לארגון שחשוב להגדיר את עצמו כ’ירוק’ (ויש היום חברות מחקר שבודקות כל גוף שמתיימר להיות ‘ירוק’), העובדה שהוא משתמש בחשמל ממקור אנרגיה נקי ומתחדש, היא בעלת משמעות. מאחר שלא כל גוף כזה מסוגל לבנות לעצמו חווה סולארית על הגג, הוא מתחייב לרכוש חשמל רק ממי שמייצר אנרגיה כזו. אבל רשת החשמל הארצית לא יודעת לעשות את ההבחנה – כאן הבלוקצ’יין של Power Ledger נכנס לתמונה.
מראש כל ספקי החשמל ש- Power Ledgerמאפשרת להם למכור אנרגיה הם כאלה שהאנרגיה שלהם מופקת ממקורות נקיים. הם כוללים הרבה מאוד שחקנים קטנים שעבורם מכירה דרך פלטפורמה מבוזרת ישר לצרכן הרבה יותר משתלמת (אין תיווך לחברות החשמל). השורה התחתונה היא סיטואציה של WINWIN. יצרני החשמל הקטנים מקבילים חיבור ישיר לצרכן, וצרכן שחשוב לו לקבל חשמל ממקור ‘ירוק’ יודע בוודאות שזה מה שהוא מקבל. Power Ledger מציעה כמה סוגי מסלולים באמצעות אפליקציות ייעודיות. כרגע יש 2 אפליקציות שכבר עושות את זה. הראשונה, אפליקציה בשם uGrid מחברת בין ספקים של אנרגיה ירוקה. האפליקציה השנייה xGrid מאפשרת סוג של ניהול רשת פרטית עם חלוקות משנה.
כבר היום יש כמה עשרות פרויקטים באוסטרליה וניו-זילנד שמשתמשות בפלטפורמה של Power Ledger בהצלחה רבה ועושה רושם שהנישה הזו מתרחבת ותופסת ממדים של פלח שוק משמעותי.
בשונה מהרבה פלטפורמות בלוקצ’יין Power Ledger מנסה לחולל מהפכה אנרגטית ולא מהפכה מוניטרית. מטבע ה-POWER אמנם נסחר כמו כל טוקן את’ריום ויש לו ערך אוטונומי, אבל זה לא לב העניין. עצם העובדה שמיליוני טוקנים מסתובבים ושהטוקנים האלה דרושים למי שמשתמש בפלטפורמה מייצרת למטבע ערך אוטונומי. אבל עושה רושם שהוא לא מנסה להתנהג כמו אלט והוא אינו מהווה איזה מוקד יוצא דופן למשקיעים, למרות שכמו כל טוקן יש בשוליים שלו גם ספקולנטים שמקווים לעשות מכה. נכון לכתיבת שורות אלו, בסוף ספטמבר 2018, מטבע ה-POWER מדורג במקום ה-90 בדירוג מטבעות הקריפטו ומשקף שווי שוק של כמעט 64 מיליון דולר וסחר יומי של כמעט 7 מיליון. המטבע עצמו נסחר היום בשער של קצת פחות מ-17 סנט ליחידה שזה לא רחוק ממחיר ההתחלה שלו בנובמבר אשתקד, ומאוד רחוק ממחיר השיא שלו שלמשך זמן קצר טיפס והגיע עד לכמעט 2 דולר. כרגע לא נראה שהוא ישוב אליו בזמן הקרוב ועל פניו לא מדובר במטבע שמיועד למשוך לווייתני קריפטו. מנגד, כחלק מהפיתוח העתידי של התחום והפלטפורמה, Power Ledger בהחלט מעוניינים לקרוץ למשקיעים שסימנו לעצמם את תחום האנרגיה המתחדשת ויש כבר בקנה אפליקציות שזה בדיוק הולך להיות הייעוד שלהן. מי שיסתכל על ההשקעה במיזם Power Ledger לא כהשקעה במטבע אלא כהשקעה בטכנולוגיה ואפיק (קצת כמו כשמשקיעים בבורסה), עשוי בטווח הרחוק לגלות ב- Power Ledger הפתעה נעימה. כי גם אם הביצועים של המטבע עצמו מאכזבים (וכרגע הם בהחלט מאכזבים), הרעיון, התחום והטכנולוגיה בהחלט מבטיחים, והשקעה ברעיון טוב שמיושם נכון ושמייצר ערך, בדרך כלל גם תתגלה בסוף הדרך כהשקעה משתלמת.
חשוב לדעת: כל ההסברים על המטבעות השונים מבוססים על פרסומים של יוצריהם. אין לראות במידע כהמלצה, או כייעוץ.השימוש באתר על אחריות המשתמש/ת בלבד.
