ליסק (Lisk) היא פלטפורמת בלוקצ’יין שנועדה לפיתוח ומסחר באפליקציות מבוזרות (decentralized apps –DAPPS). אם התיאור הזה נשמע לכם מוכר, אתם לא טועים. ליסק צועדת בדיוק בנתיב שהתוותה רשת האת’ריום ושבו כבר צעדו נאו, קארדנו ועוד הרבה שחקנים שפועלים במגרש הקריפטו.
הסיפור של ליסק התחיל בשנת 2014 כאשר מקס קורדק ואוליבר באדוז, שני מפתחי בלוקצ’יין, לקחו את הבסיס של פלטפורמת קוד פתוח נשכחת בשם קריפטי והתחילו לשחק איתה. לקריפטי היו אוהדים בקרב חברי הקהילה ה’כבדים’, אך מבחינה ציבורית היא היתה אנונימית לחלוטין והשניים החליטו שצריך להעלות את הפרופיל הציבורי. אחרי תקופה של פיתוח וכמה ‘פיצולים’ הושקה במאי 2016 רשת ה’ליסק’ (Lisk).
החזון של קורדק ובאדוז היה להנגיש את טכנולוגיית הבלוקצ’יין ולהפוך אותה למשהו ידידותי יותר – בעיקר מבחינת אופי האפליקציות שרצות על הפלטפורמה. בשנת 2016 אפליקציות נפוצות של חברות גדולות לא יכלו לשבת על פלטפורמת בלוקצ’יין, מסיבה פשוטה: שפת התכנות הפופולרית בעולם בה נכתבות מרבית האפליקציות היא JAVA, אבל פלטפורמות הבלוקצ’יין העיקריות היו מבוססות על שפות תכנות יותר מורכבות ופשוט לא היו מספיק מתכנתים שידעו לתכנת בהן.
אפילו רשת האת’ריום, שגם היא שאפה להפוך את הבלוקצ’יין לידידותי יותר ולהרחיב את אופי ומעגל השימושים של הטכנולוגיה, הצליחה לעשות עבודה חלקית בלבד. שפת ה-solidity שמאפשרת בניית אפליקציות על האת’ריום היא אולי ידידותית יותר מכתיבת קוד בלוקצ’יין טהור, אבל גם היא דורשת ממתכנתים השקעה לא מעטה ותקופת הסתגלות מסוימת. קורדק ובאדוז הבינו שאם רוב תעשיית האפליקציות העולמית מתנהלת בסביבה מבוססת JAVA, כדאי מאוד שגם תהיה רשת בלוקצ’יין שתתנהל בסביבה מבוססת JAVA.
הרציונל הזה בהחלט הגיוני, רק שזה דרש הרבה השקעה במחקר ופיתוח וגם עורר לא מעט התנגדויות. JAVA היא שפה שנחשבת ‘לא בטוחה’ וחלק מהגרעין הקשה של פעילי הבלוקצ’יין חשבו שפשוט לא נכון לעבוד עם JAVA בסביבת בלוקצ’יין כי הסיכון גדול מדי. מנגד טענו קורדק ובאדוז שסוגיית הבטיחות נגזרת מאיכות הקוד ושאין להם שום כוונה לחפף.
מיזם שאפתני כמו ליסק זה לא משהו שיכול להצליח באופן אורגני מלמטה כמו שקרה ללייטקוין או לדוג’קוין, וקורדק ובאדוז החליטו לצאת לגיוס באמצעות ICO. ההנפקה הראשונית שקדמה להשקה היתה מאוד מוצלחת ובמהלכה גויסו כמעט 10 מיליון דולר. אבל כדי להתגבר על ההתנגדויות ולקדם את הפיתוח של הפלטפורמה מייסדי ליסק נדרשו למשהו נוסף: התותחים הכבדים. ביוני 2016, כחודש אחרי שהרשת הושקה, הצטרף אליה במעמד של יועץ מיוחד צ’רלס הוצ’קינסון.
אם השם הזה נשמע לכם מוכר זה לא במקרה. צ’רלס הוצ’קינסון נמנה על מייסדי את’ריום ומנהליה הבכירים, בהמשך הוא ייסד את רשת קארדנו והוא מעורב בכמה וכמה מיזמי בלוקצ’יין אחרים. העובדה כי שחקן מפתח בשתי רשתות שיכולות להיחשב כמתחרות של ליסק הצטרף לפלטפורמה בהחלט העבירה את המסר למשקיעים.
כאמור, העובדה שליסק הצליחה ליצור סביבת בלוקצ’יין מבוססת JAVA העניקה אפשרות להרבה מאוד מפתחים ומתכנתים שקודם לא יכלו לפתח אפליקציות מבוזרות. זה יתרון גדול של הרשת שגם סייע לה להיחשף לקהלים גדולים ולצמוח במהירות. אבל זה לא היתרון היחיד של ליסק.
לליסק יש יתרון טכנולוגי משמעותי נוסף שמאפשר מצד אחד להימנע מאחת הבעיות הנפוצות בהן נתקלות רשתות בלוקצ’יין – ה-scalability; ומצד שני מעניק לה גמישות אדירה שגם מאפשרת לארגונים ומשתמשים לפתוח לעצמם רשתות בלוקצ’יין פרטיות על התשתית של ליסק.
על מנת שלא להעמיס על הרשת ליסק בנויה כרשת ליבה שאליה ניתן לחבר מספר כמעט בלתי מוגבל של רשתות צד. המידע, האפליקציות ורוב התהליכים האחרים מתבצעים על רשתות הצד בעוד הרשת המרכזית היא רק סוג של ‘מרכזייה’ שמקשרת בין רשתות צד. רשתות הצד עצמן הן ממלכות נפרדות של המשתמשים והמפתחים. למעשה, באמצעות הפלטפורמה של ליסק ארגונים יכולים לבנות לעצמם רשתות בלוקצ’יין פרטיות ואפילו להנפיק לעצמם מטבע.
כשמחברים את היכולת המודולרית הזו ואת העובדה שסביבת העבודה של המתכנתים היא מבוססת JAVA, התמהיל הטכנולוגי של ליסק הופך לאטרקטיבי במיוחד. גם אם כמעט כל מרכיב היה ביקום הקריפטולוגי לפני ליסק, התלכיד שהרשת הציגה פשוט עובד יפה.
השילוב הזה של הגמישות ללא בעיות scalability וסביבה מבוססת JAVA עזר לליסק לעקוף כמה בעיות שרשת האת’ריום עדיין לא הצליחה לתת להן מענה טוב, ובדרך לעקוף כמה רשתות אחרות שניסו לבנות את עצמן כאלטרנטיבה לאת’ריום.
לליסק אין מנגנון כרייה. בעת ההנפקה יוצרו וחולקו (למשקיעים וקרנות הפיתוח של הפלטפורמה) 100,000,000 מטבעות שנקראים LSK, כשיש מנגנון גידול קטן למטבעות חדשים עד לעצירה במספר סופי של 124,396,804 מטבעות.
התפקיד העיקרי של ה-LSK הוא במנגנון הקונצנזוס של הרשת. מי שמחזיק יותר LSK מקבל יותר הצבעות שמעניקות לו יותר השפעה על הנעשה ברשת. כל מטבע מקבל ‘קול’ אחד ו-101 המשתמשים שיש להם את כמות המטבעות הגדולה ביותר משמשים כנציגים שמקבלים את ההחלטות, והרוב שיתקבל מבין 101 הנציגים יהיה הקובע.
מלבד מנגנון ‘הנציגים’ קיים ברשת ליסק גם מנגנון ייחודי הנודע כ’שגרירים’. קיימים בסך הכול 11 שגרירים שמייצגים 11 מדינות בהן ליסק יחסית בולטת. השגרירים נבחרים על ידי הנהלת הרשת שבוחרת אותם בפינצטה מבין המשתמשים ומציעה להם את התפקיד. השגרירים אמורים להיות הנהגה מקומית וכתובת אזורית למשתמשים בקהילה מקומית שבמקרה הצורך מקשרת אותם למקבלי ההחלטות ברשת.
מטבע ה-LSK משמש גם למסחר על הרשת, ויחסית למטבע קריפטו הוא סחיר וניתן לרכוש ולמכור אותו ללא בעיות במרבית זירות המסחר המרכזיות כמו ביטרקס ו-Binance. בשנה הראשונה שלו הוא רשם גרף מתון של עליות ואז נכנס לתקופה מטורפת של סחרור ובינואר 2018 הגיע לשער שיא של יותר מ-34 דולר למטבע LSK אחד. הפיק הזה לא נמשך הרבה זמן ומאז חל פיחות חד של מעל לשמונים אחוז בשווי המטבע. נכון לכתיבת שורות אלה שער ה-LSK עומד על 3.9 דולר אמריקאי למטבע. אגב, בהנחה שאתם לא חלק מאותם חסרי המזל שרכשו את המטבע בתקופת השיא הקצרה, לא חייבים לקחת את הנפילה הזו כמכה משמיים, והיא ממש לא מעידה על עתידו של המטבע שגם היום נסחר בהיקפים יפים מאוד. היא כן מזכירה שמגרש הקריפטו הוא הפכפך ומסוכן ושתמיד רצוי להשקיע באופן מדוד ולגדר את ההשקעה.
עושה רושם שהפלטפורמה של ליסק היא פלטפורמה טובה, אבל כשבוחנים את השחקנים האחרים במגרש, קשה להתעלם מזה שהיא לא לבד ויש מתחרה מרכזית אחת שמאוד מזכירה אותה ביתרונות הליבה שלה – אנחנו מדברים על רשת NXT.
NXT היא רשת בטכנולוגיית בלוקצ’יין שונה שהתפתחה כמעט במקביל לליסק, אבל היתרונות שלה מאוד מזכירים את אלו של ליסק. כמו בליסק יש ב- NXT בלוקצ’יין ליבה שמשמש יותר כגורם מקשר ושרשראות צד שב- NXT נקראות ‘רשתות בת’ ובהן מתבצעת הפעילות, וזה כולל שרשראות של בלוקצ’יין פרטי.
כמו בליסק, שפת התכנות המשמשת לבניית אפליקציות על NXT היא JAVA, וכמו במקרה של ליסק היא חלק מהחזון שמעוניין להנגיש את הבלוקצ’יין ליותר מפתחים. העובדה הזו כמובן גם תרמה לצמיחה המהירה של הרשת. מעניין יהיה לערוך השוואה לאורך זמן בין השתיים ולראות אם מרחב הקריפטו מספיק גדול בשביל להכיל שתי פלטפורמות די דומות שמסמנות את עצמן כטורפי אלפא או שמתישהו אחת תדחק את השנייה. כרגע גם NXT וגם ליסק מסומנות כסיפור הצלחה שרושם קצב גידול נאה, אבל יש פרמטר חשוב אחד שבו רושמת ליסק הבדל בולט לטובתה – שווי השוק. NXT מתהדרת בשווי שוק נאה של מעל 70 מיליון דולר ונפח עסקאות יומי של יותר מ-2.7 מיליון דולר. אלו מספרים יפים שהרבה מטבעות קריפטו צעירים היו מאושרים להתהדר בהם, אבל ליסק באה עם שווי שוק של כמעט חצי מיליארד דולר ונפח עסקאות יומי שמתקרב ל-17 מיליון דולר, וטורפת את הקלפים. האם זה מעיד משהו על סיכויי ההצלחה של הרשתות? לא בהכרח, אבל זה בכל זאת שם את ליסק בנקודת זינוק טובה יותר.
חשוב לדעת: כל ההסברים על המטבעות השונים מבוססים על פרסומים של יוצריהם. אין לראות במידע כהמלצה, או כייעוץ.השימוש באתר על אחריות המשתמש/ת בלבד.
