שווי שוק כולל :
שווי שוק ביטקויין :
שווי שוק לייטקויין :
מחיר ביטקויין :
Bytecoin
( בייטקויין )
שווי שוק
מחזור 24 ש
מטבעות
דרוג

בייטקויין – כל מה שרציתם לדעת

קצרי ראייה עלולים להתבלבל ולקרוא את השם Bytecoin בתור Bitcoin אבל למרות הדמיון הפונטי מדובר במטבעות מאוד שונים שמייצגים משפחה שונה של מטבעות. ובמשפחה שלו ה- Bytecoinבהחלט מייצג סוג של אב מייסד, והמלעיזים יגידו ‘אב קדמון’, ששוחרר לאוויר העולם טרם זמנו ולא השלים את ההתפתחות האבולוציונית.

 

בייטקוין, המטבע שהציג סוג חדש של בלוקצ’יין

 

Bytecoin הושק ב-2012, במונחים של מטבעות הקריפטו מדובר בשחקן ותיק. הייחוד של המטבע (בשעתו) היה בכך שהוא היה אחד הראשונים שהבלוקצ’יין שלו לא היה אדפטציה לביטקוין אלא משהו חדש לגמרי ששונה מהותית מהביטקוין.

 

הבלוקצ’יין החדש שעשה את הופעת הבכורה שלו ב-Bytecoin הוא אלגוריתם שנקרא קריפטונוט (CryptoNote) שההבדל המרכזי בינו ובין הביטקוין קשור לשקיפות.

 

נסביר: ביטקוין נחשב לאמצעי תשלום מאוד בטוח, מנגד העובדה שכל אחד יכול לגשת אליו באופן פומבי עשויה לחשוף את המשתמשים ומאפשרת לצופה מיומן מהצד ללמוד על דפוסי עסקאות ולכרות מידע נוסף. מאחר שאצל חלק ניכר מחברי קהילת הקוד הפתוח, שנחשבים למנוע האידיאולוגי שהצמיח את הכלכלה המבוזרת, פרטיות ואנונימיות תפסו מקום גבוה מאוד בסדר העדיפויות, באספקט הזה הביטקוין עם הבלוקצ’יין הפומבי פשוט לא סיפק את הסחורה.

 

מה זה בדיוק קריפטונוט (CryptoNote)

כדי לספק את הסחורה התגבשה חבורה של מתכנתים ומתמטיקאים ופיתחה את האלגוריתם במשך כמה שנים והתוצאה היתה הקריפטונוט – בלוקצ’יין שמיועד לשמור על האנונימיות של המשתמשים ומאפשר להם לבצע העברות ועסקאות בפרטיות מוחלטת.

 

הקריפטונוט פועל בכמה רבדים שנועדו לייצר פרטיות. הן באופן בו העסקה מוצגת בשרשרת, או בעצם, ‘לא מוצגת’, וכולל מנגנון מובנה שמערבב ומערבל את העסקאות באופן כזה שגם אם מישהו יסתכל עליהן מהצד הוא לא יצליח לקשר בין עסקאות למשתמשים שממילא נהנים מאנונימיות מוחלטת.

 

למה פרטיות כל כך חשובה במסחר במטבעות קריפטו?

כמו שבטח שמתם לב ‘פרטיות’ היתה החידוש העיקרי שה- Bytecoinהציג עם השקתו. מינון ‘הפרטיות והאנונימיות’ נחשב גם היום לאחד מסלעי המחלוקת המרכזיים בכל דיון על עתיד הכלכלה המבוזרת.

 

בדרך כלל הדיון הזה מוצג דרך נקודות הקיצון הידועות. מצד אחד תמצאו את ‘אבירי הקוד הפתוח’ שגורסים שפרטיות היא זכות יסודית – אחת מחירויות הפרט הטבעיות ושכל מי שמנסה להגביל אותה בהכרח חורש רע.

 

בקצה השני של הסקאלה תמצאו את אלה הסבורים שכל מי שמתעקש על ‘אנונימיות’ מוחלטת בהכרח רוצה להסתיר משהו, ואם רוצה להסתיר, כנראה מדובר בעסקה מפוקפקת. הדוגלים בעמדה זו מצביעים על העובדה שמטבעות קריפטו הפכו להיות מאוד פופולריים בעסקאות שמתבצעות ב”רשת האפלה” (Dark Net).

 

האמת מן הסתם יותר מורכבת. כדי שמטבעות קריפטו יוכלו להשתלב, באמת, במבנים הכלכליים המסורתיים נדרשת רגולציה ואי אפשר לאכוף רגולציה בלי רמה כזו או אחרת של שקיפות. מצד שני, לא כל מי ש’רוצה להסתיר משהו’ הוא נוכל או עבריין. עבור חברות רבות, העובדה שניתן לעקוב ולכרות מידע מתוך הרובד הגלוי שיש בבלוקצ’יין של ביטקוין, מהווה בעיה אמיתית. הדרך בה חברות מנהלות תשלומים יכולה  ללמד מתחרים עסקיים על היקף שוק, קהלי יעד ועוד הרבה מאוד ‘סודות מקצועיים’, שאולי נראים טריוויאליים, אבל החשיפה שלהם בפועל עלולה להתגלות מאוד בעייתית מבחינת החברה (ולקוחותיה). אל הפלח העסקי הזה כיוונה Bytecoin כשהשיקה את הרשת והמטבע שידוע באינדקסים של מערכות הסחר בתור BCN.

 

מנגנון כרייה מבוזר יותר

אנונימיות ופרטיות היו בהחלט הקלף המרכזי בו ניפנף ה- Bytecoinכשהציג את עצמו במגרש המבוזר. זה לא היה הקלף היחיד. כי ל- Bytecoinהיו יתרונות משמעותיים אחרים. נתחיל בעובדה הפשוטה שביחס לביטקוין Bytecoin היא רשת מאוד מהירה. הבלוקים שלה נוצרים בקצב גבוה יותר והיא גם בנויה לאשר יותר עסקאות סימולטנית בכל שנייה – זה יתרון לא מבוטל.

גם Bytecoin פועל באמצעות מנגנון אימות המתבסס על ‘כורים’ ו-proof of work, אבל בצורה שונה מרשת הביטקוין, בה הרוב המכריע של הכרייה מרוכז בידיהם של 4 תאגידי כרייה שמפעילים חוות ענק של מחשבים חזקים בטכנולוגיית ASIC, כלומר כריית מטבעות חדשים ברשת הביטקוין אינה באמת מבוזרת.

ב- Bytecoinפעלו מראש לנטרל את היתרון שיש ל-ASIC בכרייה, כך שכל מי שיש לו מחשב עם כרטיס גרפי סביר יכול להפוך כורה – לתרום לכוח המחשוב של הרשת ולקבל תגמול באמצעות מטבעות BCN חדשים.

כמו במקרה של הביטקוין, יש ל- Bytecoin מנגנון מובנה שמפחית את התגמול לכורים ואת קצב היצור של מטבעות חדשים, אבל בשונה מביטקוין המנגנון מאוד הדרגתי וכמעט לא מורגש ביום-יום ולא מדובר בקפיצה חדה ש’מבריחה’ את הכורים. הכמות הסופית של מטבעות Bytecoin מתוכננת להסתכם ב-184,470,000 והמנגנון הזה הוא אחת הדרכים לשמור על הערך של המטבע.

 

איך המטבע Bytecoin ניצל מפיצול?

כאמור, כאשר  Bytecoinהופיע בשנת 2012 הוא היה הראשון להציג בלוקצ’יין אנונימי מסוג קריפטונוט, ובכך הוא ללא ספק אחראי על אחת המהפכות החדשניות והמשמעותיות באבולוציה של המטבעות הדיגיטליים. בשנה הראשונה לקיומו הוא אף משך הרבה תשומת לב חיובית וצבר הרבה משתמשים, אבל לא הכול הלך על מי מנוחות.

 

Bytecoin סבל מחוסר מזל, מכמה מחלות ילדות ובעיקר מהאיום הכי גדול שיוזמות בעידן הקוד הפתוח סובלות ממנו – תחרות אגרסיבית.

 

אחד הרעיונות המרכזיים של קוד פתוח זה שהוא ‘פתוח’ וכבחירה אידיאולוגית ופרקטית אינו מוגן באמצעות פטנט. זה מה שהפך את תפיסת הקוד הפתוח לאפשרית ופופולרית (ראו ערך לינוקס) ואיפשר שיתופי פעולה בין הרבה מפתחים מבריקים בכל רחבי הגלובוס ואת הצמיחה המהירה של הרשתות, אבל זה מה שגם מקשה על ההצלחה.

 

מהר מאוד התחילו ויכוחים בתוך קהילת Bytecoin. מה שהתחיל כוויכוח פנימי כמעט הפך ל’פיצול קשה’ (hard fork, תהליך של פיצול פיזי במטבע כמו שארע לביטקויון ולאת’ריום). בסוף, פיצול פיזי של ה- Bytecoinלא התרחש והמטבע המשיך במסלול המתוכנן, בערך.

 

Bytecoin אמנם ניצל מ’פיצול’, אבל הוא הפסיק להיות השחקן היחיד במגרש שהציע פלטפורמה אנונימית, מהירה ויעילה יותר. קבוצה קטנה של מתכנתים עזבה את Bytecoin והתחילה לפתח פלטפורמה חדשה על בסיס קריפטונוט, שבחודש אפריל של שנת 2014 השיקה את מטבע המונרו, שמהר מאוד הפך לילד המגניב בשכונה והציע כמה פ’יצרים מתקדמים שאין ל- ,Bytecoinוהרבה הייפ ויחסי ציבור וכמו שאומרים בשפת העם, עקף את Bytecoin בסיבוב. ב-2016 משפחת הקריפטונוט והמטבעות האנונימיים שלה התרחבה כשהושק מטבע הזיקאש (zcash) ועוד כמה מטבעות פחות מוכרים שלא מהווים פלח משמעותי מהשוק.

 

תוסיפו לזה שלתמונה נכנסו גם מטבעות ‘אנונימיים’ שאינם מבוססים על קריפטונוט כמו, למשל, מטבע ה’דאש‘, שאמנם התבסס על הקוד של הביטקוין אבל ביצע בו אדפטציות שהפכו אותו למהיר, אנונימי (ואטרקטיבי עבור מי שמעוניין להישאר בסביבת הביטקוין). פתאום זירת המטבעות האנונימיים נהייתה צפופה.

 

איך האקרים יצרו 693 מיליון מטבעות Bytecoin בגלל באג?

 

הצרות הוסיפו לנחות על Bytecoin. בתחילת 2017 מהנדסי מונרו גילו באג רציני בפרוטוקול הקריפטונוט, באג שאיפשר ייצור המוני של מטבעות. במונרו לא לקחו סיכון וסגרו את הפרצה באופן הרמטי (באמצעות ‘פיצול קשה’). Bytecoin הגיבו פחות מהר, הם אמנם יצרו עדכון אבטחה שסגר את הפרצה, אבל עד שהכול התרחש, האקר או האקרים זריזים יצרו לעצמם 693 מיליון מטבעות BCN שגילמו בשעתו שווי של 13 מיליון דולר. במונחי הסירקולציה של ה- Bytecoinמדובר בפחות מ-0.4% מהמטבעות, ומלבד העובדה שהאקר כלשהו יצר לעצמו יתרון לא הוגן, זה לא אסון גדול. אבל זה בהחלט שם זרקור שלילי על Bytecoin, שביחס למתחרה הגדולה שלה, מונרו, תיפקדה באופן פחות מרשים.

אחרי שזה נאמר, עדיין מוקדם להספיד את Bytecoin, המטבע רשם בסך הכול עליות יפות, יש לו פלח משתמשים נאמן והשווי שלו עולה בהדרגה וכרגע עושה רושם שהשוק מספיק גדול וורסטילי כדי שיתקיימו בו במקביל כמה מטבעות דיגיטליים בעלי פיצ’רים דומים.

 

חשוב לדעת: כל ההסברים על המטבעות השונים מבוססים על פרסומים של יוצריהם. אין לראות במידע כהמלצה, או כייעוץ.השימוש באתר על אחריות המשתמש/ת בלבד.

מצאת טעות? כתוב לנו