זיקאש (Zcash) הוא מטבע קריפטוגרפי שהושק ב-2016. כמו לא מעט אלטים אחרים היתרון העיקרי שהמטבע זיקאש מציע ביחס לביטקוין זו היכולת לבצע עסקאות אנונימיות באופן מלא או סלקטיבי. למעשה, יש לפחות 25 מטבעות שהושקו בין השנים 2012 ל-2017 שמציינים את היכולת לשמור על פרטיות ולבצע עסקאות אנונימיות כתכונה העיקרית שלהם.
רבים רואים בביקוש למטבע אנונימי היסטריה לא מוצדקת, אחרים טוענים שרק למי שיש סיבות “טובות” (כמו רצון לבצע עסקאות סמים או עסקאות מפוקפקות אחרות) להתעקש על ביצוע עסקאות אנונימיות צריך מטבע כזה – ולא בטוח שאנחנו כחברה צריכים להעמיד בפניו את האופציה הזו.
נכון, יש מי שמנצלים את האנונימיות שמעניקות פלטפורמות קריפטו מסוימות להקשות על רשויות החוק ו’להלבין כספים’, אבל בתמונה הגדולה זה כנראה נמצא בשוליים. האמת היא שיש די והותר סיבות לגיטימיות לקיומם של מטבעות אנונימיים: ארגונים וחברות שרוצים לשמור סודות מקצועיים או מסחריים, או אנשים שמתגוררים במדינות דכאניות כמו ונצואלה ואיראן וחוששים מפיקוח הדוק של המדינה. בהקשר הזה התברר שכבר כמה שנים הרשויות בארצות הברית מנטרות עסקאות ביטקוין ומנסות לחבר אותן לאזרחים אמריקאים – הטענה היא שמדובר בפעילות נגד מעלימי מס. לא חייבים לתמוך בהעלמות מס בשביל להסכים שיש משהו בעייתי במדיניות ‘האח הגדול’.
כשביטקוין הושק אחד הנימוקים הגדולים בעדו היו בטיחות וסודיות. במושגים של 2009 זה כנראה היה נכון. העובדה שמבצעי העסקה יכלו לשמור על עילום שם נתפסה כבטוחה. אבל מהר מאוד התברר שבגלל שהבלוקצ’יין שקוף וניתן ללכת בעקבות פתיל העסקאות, הביטקוין רחוק מלהיות אנונימי.
כאמור החל מ-2012 החלו להופיע בזירה מטבעות שהתהדרו ב’אנונימיות’, המטבע המשמעותי הראשון בקטגוריה הזו היה ה-Bytecoin. מדובר במטבע שהיה הראשון לעשות שימוש בטכנולוגיית בלוקצ’יין חדשה שנקראת קריפטונוט (CryptoNote). בשונה מפלטפורמות בלוקצ’יין אחרות הבלוקצ’יין בקריפטונוט אינו שקוף ומוצג כלפי חוץ באופן מוצפן ומעורבל. גם היום Bytecoin הוא אחד המטבעות החזקים בקטגוריית המטבעות האנונימיים, גם אם ממשיכיו הלכו רחוק יותר ושיכללו את השיטה. Bytecoin היה המטבע הראשון שאימץ את הקריפטונאוט אבל ממש לא האחרון – מרבית המטבעות האנונימיים בחרו לקחת שלד של קריפטונוט, לערוך בו התאמות, לארוז אותו מחדש ולהציג את עצמם כ’מטבע האנונימי הבא’. אבל מי שבאמת השתלט על נישת הקריפטונוט היה מטבע בשם מונרו שדחק את האנונימיות לקצה ובעיני רבים נחשב לשחקן המוביל בקטגוריה.
אבל היו שחקנים נוספים במגרש האנונימי שלא היו מבוססים על קריפטונוט. הבולטים שבהם הם מטבע הדאש שנמצא בסביבה מאז 2014 ומטבע הזיקאש (Zcash).
הסיפור של זיקאש, שלו מוקדשת הסקירה הנוכחית, מעניין במיוחד כי הדרך שבה הוא נוצר היתה הרבה יותר ארוכה ויסודית מהתהליך הרגיל שבו נוצרים מטבעות קריפטו ולמרות שמבחינת יישומי השימוש אין בו שום דבר שלא ראינו קודם, יש בקוד שלו ובשיטת האימות אספקטים חדשניים, והיסודיות האקדמית שבה הקוד שלו נכתב הפכו אותו למטבע אמין שהצליח לעקוף את רוב המטבעות מבוססי הקריפטונאוט. כיום, הוא נחשב לצד המונרו, לאחד המטבעות המובילים והחזקים בסגמנט המטבעות האנונימיים.
פרויקט הזיקאש החל כיוזמה אקדמית של חוקרים מכמה אוניברסיטאות מובילות בעולם כמו MIT וג’ון הופקינס. יש גם נקודה ישראלית: על צוות הפיתוח נמנים גם פרופ’ אלי בן ששון מהמחלקה למדעי המחשב בטכניון וערן טרומר מהמחלקה למדעי המחשב של אוניברסיטת תל אביב.
הצוות השתעשע במודלים מתמטיים ועקרונות תיאורטיים עד שהוחלט להכניס לתמונה מישהו עם רקע של ניהול ופיתוח מוצרים טכנולוגיים שיהפוך אותו לפלטפורמה ממשית. מי שנבחר להוביל את הפרויקט, ושהיום נחשב לדמות הכי מזוהה עם זיקאש, הוא זוקו וילקוקס.
זוקו וילקוקס נחשב למומחה עולמי בתחום הקריפטו, אליו הוא הגיע כבר ב-1993. לא, זו לא טעות. נכון שעולם הקריפטו מבוסס הבלוקצ’יין כמו שאנחנו מכירים אותו הגיח לעולם רק בשנת 2009 כאשר הושק הביטקוין, אבל מסתבר שהשורשים של כסף דיגיטלי אנונימי עתיקים הרבה יותר. בשנת 1983 המציא מדען בשם דיוויד צאום את ה-eCash, כסף דיגיטלי אנונימי. אין ספק שצאום הקדים את זמנו ו- eCashלא היה מטבע מבוזר במובן שאנחנו מכירים היום, אבל הרבה מהרעיונות שגם היום מניעים את עולם הקריפטו כבר נבטו בו. ההמצאה של צאום לא ממש התרוממה. הוא פתח חברה בשם דיגיקאש כדי ליישם את השימוש ב- eCash באמצעות צד שלישי. בנק אחד בארצות הברית וכמה בנקים באירופה אימצו את הפטנט אבל זה היה מעט מדי.
ב-1993 נתקל זוקו הצעיר בצאום וההמצאה שלו, הוא ניסה ליזום שיתוף פעולה שאמנם בסוף לא יצא לפועל – אבל הוא נדבק בחיידק הקריפטו. זוקו הלך ועשה קריירה בתחום ההצפנה והחברה שהקים יצרה מערכות אחסון קריפטוגרפיות. הרעיון של כסף דיגיטלי המשיך לרתק אותו, הוא היה אחד הראשונים להיחשף לביטקוין ולמעשה מתגאה בעובדה שהוא היה זה שכתב את הביקורת הראשונה על המטבע – כשבועיים אחרי שהביטקוין הושק ב-26 לינואר 2009.
במשך תקופה ארוכה זוקו האמין שהביטקוין הוא הפתרון, אבל כשהשימוש במטבע גבר ונתגלו החסרונות שלו, הן בסוגיית הגידול של הרשת (scalability) ובעיקר בסוגיית האנונימיות, הוא הגיע למסקנה שצריך ביטקוין משופר, ובחזונו זה התפקיד שהזיקאש אמור למלא.
בהרבה אספקטים הזיקאש, באופן מודע, הולך בעקבות הביטקוין. כמו הביטקוין הזיקאש לא עשה הנפקה וכל המטבעות (שנקראים ZEC) הם תולדה של כרייה. כמו בביטקוין הגמול על הכרייה מצטמצם עם הזמן וכמו בביטקוין מספר המטבעות הסופי יעמוד בסופו של דבר על 21 מיליון מטבעות ZEC.
אבל יש גם הבדלים, והכי מעניין וחדשני מביניהם נעוץ בשיטת האימות. שיטת האימות בביטקוין proof of work (POW) נחשבת לבזבזנית אנרגיה, אבל מבחינת מפתחי הזיקאש היא היתה בעייתית דווקא מבחינה אחרת. זוכרים שבעיית האנונימיות בביטקוין נובעת מזה שהבלוקצ’יין שלו ‘שקוף’? ובכן חלק מהסיבות ל’שקיפות’ קשורות ליכולת של הכורים לזהות את העסקה ולאמת אותה. אבל מה עושים כשרוצים שכל צדדי העסקה יהיו אנונימיים? איך אפשר לאמת עסקה שלא רק שאינך ‘יודע’ מי הצדדים שמשתתפים בה, אתה אפילו לא ‘יודע’ מה סכום העסקה ופרמטרים אחרים בה? השאלה הזו היא שאלה פילוסופית שנושקת למתמטיקה ובדיוק על העניין הזה שברו את הראש כל אותם פרופסורים מג’ון הופקינס והטכניון שישבו על הפרויקט.
הפתרון הגיע דרך אימוץ של עקרון מתמטי שפיתחה לפני כשלושים שנה המתמטיקאית זוכת פרס טיורינג שאפי גולדווסר. היא פיתחה דרך להוכחת תקפות של עסקה מוצפנת שנקראת Zero Knowledge Proof או בעברית – הוכחה באפס ידע. לא ניכנס להסברים המתמטיים, אבל העיקרון הזה אומץ ויושם כשיטת האימות ברשת והוא מאפשר ביצוע עסקאות אנונימיות.
חשוב לציין שבשונה ממטבעות אנונימיים אחרים, האנשים מאחורי זיקאש מבינים את חשיבות הרגולציה. במידה רבה אפשר לטעון שאנשי זיקאש הם ‘הילדים הטובים’ של עולם המטבעות האנונימיים, ולכן אנונימיות הינה אופציה אבל היא לא ברירת המחדל של המטבע, ויש גם אפשרות לאנונימיות סלקטיבית כאשר חלק מהצדדים בוחרים להיות ‘שקופים’ ואחרים אנונימיים. תכונה יחסית ייחודית נוספת שיש לזיקאש היא שהפלטפורמה מאפשרת החלפת הודעות בין הצדדים. הם אמנם אנונימיים אבל יכולים לתקשר. העניין הזה נראה טריוויאלי אבל כאשר מבצעים סחר הפיצ’ר הזה עשוי להתגלות כמאוד מועיל.
מהבחינה המוניטרית הזיקאש ידע כמה טלטלות. שווי השוק שלו נאה ועומד על כמעט 660 מיליון דולר, ונכון לכתיבת שורות אלה מטבע זיקאש אחד שווה 143 דולר אמריקאיים. זה סכום נאה למטבע שהושק לפני כשנתיים, אבל בשיא הבהלה לזהב-הקריפטו מחיר הזיקאש כבר התקרב לאלף דולר ליחידה, ככה שגם את זה צריך לקחת באופן זהיר, למרות שהפער הזה בין מחיר השיא למחיר הנוכחי לא בהכרח צריך להרתיע, כי האנומליה הזו לא חריגה וגם הביטקוין חווה ירידות בשיעורים דומים. זיקאש הוא אחד המטבעות שמומלץ, למי שמחזיק פורטפוליו של השקעות קריפטו, להמשיך לעקוב אחריו.
חשוב לדעת: כל ההסברים על המטבעות השונים מבוססים על פרסומים של יוצריהם. אין לראות במידע כהמלצה, או כייעוץ.השימוש באתר על אחריות המשתמש/ת בלבד.
